186

האור, וזהו ג"כ ענין נפילת הניצוצות שנפלו בתוך הקליפות וסט"א שמעלימים ומסתירים עליהם, וכמו עד"מ התלבשות הנשמה בגוף ונה"ב, דהנשמה כמו שהיא למעלה היתה בתכלית הביטול לאלקות מפני שלא הי' דבר המחשיך ומעלים עלי' וה"ה רואה גילוי אלקות, ורואה ביטול העולמות איך שהעולם בטל אל האלקות המהווה ומחי' אותו, וגם נראה ונגלה שם האין האלקי המהווה, והיינו שאינו רואה את היש, כ"א האין האלקי המהוה את היש, ושמבלעדו לא יש שום מציאות כלל, וכמ"ש בסש"ב ח"ב אלמלא נתנה רשות לעין לראות כו', ובירידתה למטה הגוף ונה"ב מעלימים ומסתירים שנראה לו ישות העולם, והאלקות אינו נראה ונגלה, והכח הזה בהגוף ונה"ב להעלים ולהסתיר על הנשמה הוא מפני ששרשו מבחי' התהו שקדום אל התיקון ע"כ יש בכחו להעלים על אור הנשמה, ומ"מ יש כח בנשמה לצאת מחשך והעלם הגוף ולהתגבר עליו מפני דבשרש שרשן דתהו ותיקון הרי התיקון קדם אל התהו, וכידוע דשרש התיקון הוא בבחי' הפנימיות דא"ס וכמ"ש הלא אח כו' ואוהב את יעקב כו'. וזהו שמשביעין אותו בירידתו בגוף תהי צדיק כו' וידוע שזהו מה שנותנים כח לנה"א משרשו ומקורו העצמי שיוכל להתגבר על הנה"ב. וכמו"כ הוא גם בהניצוצות שנפלו תוך הקליפות וסט"א שמעלימים ומסתירים עליהם ואינו נרגש בהם האוא"ס וע"כ הם בבחי' יש ופירוד הגם שקודם היו בתכלית היחוד והביטול. והניצוצות אין בכחם לעלות בכח עצמן להיות שרשן מבחי' התהו ומתעלים ע"י האדם דוקא, דשרשו מהתיקון, דבשרש כל השרשים הלא התיקון הוא למעלה מתהו וכמו"כ אותיות דבור עליון הם בבחי' נפילה שמתלבשים באותיות דנוגה המעלימים ומסתירים עליהם, ובאמת כן הוא בכללות עולמות בי"ע שהתהוותם הוא ע"י שבה"כ ולכן ומשם יפרד, רק מה שקרוב יותר אל הקדושה אינו מעלים ומסתיר כ"כ ובחי' דבור עליון הוא בבחי' גילוי יותר, וכל שמתרחק יותר מעלים יותר, וידוע דבעולם הבריאה רק מיעוטו רע ואינו מעורב עם הטוב, וביצירה מחצה על מחצה, ובעשי' רובו רע ומעורב עם הטוב, וע"כ בעולמות העליונים מאיר עדיין גילוי בחי' הדבור, וכל מה שיורד ומשתלשל מתעלם האור עד שלמטה הוא בחי' חשך והעלם לגמרי.