136

והיינו בחי' הרצה"ע שעלה ברצונו להאציל דעי"ז נאצלו הע"ס בכח, ומאיר בהם האוא"ס בגילוי מאחר שזהו סיבתם, וה"ה מיוחדים בתכלית באוא"ס ב"ה שאינן בבחי' מציאות דבר, ומה שנת' בהמשל דהשלהבת הגנוזה אינה מציאות לבד הגחלת הכוונה בזה דהכל הוא בחי' רצון (וכנ"ל בענין רעותא) דבחי' חכ' שבכתר ובינה שבכתר אין זה בחי' חכ' ובינה ממש כ"א הרצון להתחכם הרצון להבין, וכן הרצון להתחסד, והגם שהם רצונות פרטים, והראי' דבהרצון להתחכם הרי יש בזה ענין ההתחכמות בהעלם, ובהרצון להבין הרי יש בזה ענין ההבנה וההשגה בהעלם, מ"מ הכל הוא בחי' רצון דרצון בכלל הרי אין בו התחלקות, ועדיין אינו דבר בפ"ע מן הרצון הכללי, אמנם הע"ס הגלויות הרי שרשם הוא הע"ס הגנוזות שהן מקורי הספירות ובזה הוא ההתאחדות שלהם וה"ה בבחי' מציאות אור וע"כ התאחדות הע"ס הגלויות בע"ס הגנוזות אינו כמו התאחדות ע"ס הגנוזות באוא"ס ב"ה. והענין הוא דהנה ידוע דהיחוד דאצי' הוא, דהוא לבדו הוא ואין זולתו, וכדאי' בסש"ב פל"ה בהג"ה דא"ס ב"ה הוא אחד האמת דהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרי' החכ', והנה פירוש ענין זולתו הוא שבלעדי העצמות לא יש מציאות, אבל עם העצמות יש מציאות, שזהו ההפרש בין אין ואפס, דאפס הוא שגם עם העצמות לא יש מציאות לבד העצמות, והיינו שלא יש מציאות לעצמו לבד העצמות, ואין הוא שבלעדי העצמות לא יש מציאות אבל עם העצמות יש מציאות, וז"ע האצי' שהוא הביטול ולא כמו הבריאה, דנבראים הוא שמציאותם הוא דוקא בלי הרגש מקורם, שהנברא מרגיש עצמו למציאות ואינו מרגיש כלל את מקורו, ואם ירגיש את מקורו יתבטל מציאותו, והיינו להיות כי מציאותו הוא היש, ולכן דוקא כשאינו מרגיש את מקורו אז הוא מציאותו, משא"כ אצי' הוא להיפך מזה דבהרגש מקורם הוא מציאותם, להיות דהמציאות של הנאצלים הו"ע הביטול, ולכן דוקא בהרגש מקורם הוא מציאותם, וכמו דגים שבים דכל חיותם הוא כשהם נבלעים במקור חיותם דהדוגמא מזה למעלה הוא איהו וחיוהי חד, וכד אנת אסתלק מנייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, ורק בהרגש מקורם הוא מציאותם שהן בבחי' אין, והרי אין זה כמו יחוד הגנוזות בהגחלת שזהו שאינן בבחי' מציאות לעצמן, משא"כ הגלויות הוא רק שאינן מציאות בפ"ע, אבל מ"מ הן בבחי' מציאות לעצמן, וזהו והחכמה מאין תמצא מבחי' הכתר דעם היות שיש התכללות הספי' בכתר ה"ה לא בבחי' מציאות דבר, וחכמה דאצי' שהיא בבחי' מציאות ה"ז כמו יש מאין, ונת"ל בהמשל דהשלהבת הגלוי' מתאחדת עם הגחלת בזה שעצם הגחלת נושא את הגלוי' הענין הוא דתכלית הכוונה הם ע"ס הגלויות דוקא.