43

ונפסדים, אלא דצבא מטה הם קיימים רק במין וצבא השמים הנה ברצונו ית' הם קיימים באיש וכמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וארז"ל שהם חזקים כיום הבראם, אבל בעצמם הרי גם צבא השמים הם מוגבלים בענינם ומוגבלי' במספר וכמו י"ח גלגלים גדולים, וכן גלגלים קטנים וכל מוגבל הרי בהכרח שיהי' בו שינוי והפסק וא"כ התמידות והעדר ההשתנות ה"ז כח הא"ס.

לד) אמנם כ"ז למי שמעיין ומעמיק בזה ה"ה רואה דטבע הוא אלקות ומשיג בהכרה גמורה דהתמדת של הטבע והעדר ההשתנות הוא כח הא"ס אבל בסתם אין האלקות נראה ונגלה כלל, אן זעהן זעט זיך דאס ניט, והיינו כנ"ל דכאשר רואים, אז מ'קוקט, וואס קוקן הייסט שימת לב, איז יעמולט זעט מען טאקע דעם אמת אז טבע איז אלקות און אין יעדער זאך איז פאראן דער כח אלקי, וואס דאס איז דער לעבן פון יעדער באשעפעניש און דאס איז די גאנצע מציאות, דאס איז אבער אלץ אז מ'קוקט, איז יעמולט זעט מען טאקע. אבער אן זעהן פון זיך אליין זעט זיך דאס ניט אן, וטעם הדבר הוא מפני שהאור האלקי' מתעלם מאד שזהו פי' טבע מל' טבעו בים סוף כמו דבר הנטבע במים הרי המים מכסים על הדבר ההוא הנטבע בהם שאינו נראה ונגלה כלל, והיינו שהמים מקיפים את הדבר ההוא כאלו אינו כלל כמו"כ הוא באור האלקי שנק' בשם טבע לפי שהאור האלקי מוטבע בריבוי העלמות והסתרים המעלימים ומסתירים עליו אבל בעצם הרי ישנו במהותם ממש, דכשם שהדבר הנטבע במים שהמים מקיפים אותם מכל צד ופנה עד אשר עי"ז הנה דבר הנטבע הוא מכוסה ונעלם כאלו אינו ממש, אבל באמת הרי ישנו והוא במהותם ומציאותם ממש כמו שהוא, ואין זה אלא רק שהמים מכסים עליו אשר משו"ז אינו נראה במהותם ממש כמו"כ הוא באור האלקי שהוא המחי' ומהווה כל נברא ונברא דישנו במהותם ומציאותם ממש אלא שנקרא בשם טבע לפי שנטבע בריבוי ההעלמות המסתירים עליו א"כ הרי מובן היטב דטבע עצמו הוא אלקות.

לה) והנה טעם וסבת הדבר מה שהאור אלקי מתעלם ומסתתר בריבוי העלמות והסתרים עד אשר הוא נטבע בהם, הוא מפני הצמצום ומיעוט האור הנעשה בריבוי ההשתל', דהנה בכדי שיהי' ההתהוות דעולמות התחתונים במציאות