27

כ) וביאור הענין הוא, דהנה גבורו' קשות ר"ל מסתעפים מגבו' דקדושה, והגם דבקדושה הנה מדת הגבורה היא קדושה ממש ומ"מ הנה בסופא בריבוי השתל' הרי דינין דגבורו' קשות ר"ל מתערין מינה, וכדאי' בזהר רישא דעשו בעטפוי דיצחק, דרישא דעשו הוא כתר דקלי' דעשו הנה רישא דעשו בעטפוי דיצחק דשרשו דעשו הוא בחיצוניות דחיצוני' דגבו' דקדושה דיצחק שנק' פחד יצחק ונק' סוספיתא דדהבא פסולת דפסולת דגבו' עליונות דקדושה, והנה בעשו כתי' ועל חרבך תחי' שהחיות של עשו הוא מן החרב שזהו גבו' קשות ר"ל כמו חרב לה' מלאה דם כו', ויובן זה למעלה במה שאנו רואים למטה בטבעי בני אדם שיש בהם רע גמור כרציחה וכחיות הטורפות ממש כשם שהחי' רעה הרי כל ענינה לטרוף ולדרוס, דאין זה לפי שרוצה לאכול כ"א טבעה הוא לטרוף ולדרוס ולשפוך דם כי זה מה שהיא טורפת ודורסת הוא החיות שלה, והיינו דמזה מה שהיא דורסת את זולתה ושופכת את דמה הנה מזה עצמה היא מקבלת חיות ועונג רב. אשר כמו"כ יש ר"ל בטבעי בני אדם שיש בהם רע גמור ר"ל, והיינו מי שטבעו רע לבריות הנק' בל' העולם א שלעכטער מענטש, הרי נמצא בו הרע בפועל והוא שיפעול תמיד כל מיני רע לבריות גם לאוהביו וב"ב הגם שאוהבם אהבת נפש ומתעלס עמהם מ"מ הוא מיצר ומעיק להם בכל מה שביכולתו, כי תמיד פניו זעומות, און איז כסדר ניט צופרידין, און ווי מי טוט איז אלץ ניט גוט פון קיין זאך איז ער ניט צופרידין, אדרבא וואס מי טוט איז אים אלץ ניט גיפעלין, און האט כסדר טענות צו דעם אנדערין אפילו זיינע גוטע פריינט, און זיינע אייגענע בני בית און מאכט זיי אלע מאהל איינג און שלעכט אין וואס ער קען ובכל מה שימצא איזה תואנה ובפרט כאשר ימצא איזה שגיאה שעשו ב"ב אז הוא מגדיל זאת פי מאה ומרחיב את הדבור בזה, איך כי בזה גרמו הזיקות רבות ושופך את דמם ממש, ומכ"ש אם עשו איזה דבר נגד רצונו אז יתכעס ויקצוף במאד דאין מעצור לרוחו הקשה ומדותיו הרעים לקללם ח"ו בקללות נמרצות ואף גם להכותם מכות רצח וכנוקם ממש כחי' רעה שאינה מן הישוב כלל, וטעם הדבר הוא לפי שהוא איש רע בעצם וזהו חיותו בעצם מה שיצר וירע לזולתו אט וואס ער מאכט דעם אנדערין איינג און שלעכט דאס איז זיין לעבין און חיות וזה מה שמתעלס עם אוהביו וב"ב הוא רק מצד טוב שלו שמתענג בזה, אבל אינו רוצה בטוב שלהם ער טוט נאר דאס וואס עם איז גוט און וואס ער וויל, וויילע בא אים איז דער עיקר ער און זיינע רצונות, דער זולת איז בא אים גאר ניט תופס מקום כלל אויף

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.