185

ומשתלשל ה"ה בא בהתחלקות יותר, וע"כ העש"מ כשהן בבחי' ירידה והשתל' בכל עולם ועולם מתרבים יותר, וגם יש חילופים ותמורות ותמורות דתמורות וכמ"ש בסש"ב ח"ב, ומזה הן ריבוי הצירופים שנתהוו ריבוי הנבראים שכאו"א יש לו אות או צירוף בע"מ, וז"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו וכמו עיר שהוא קיבוץ מהרבה בתים והבית נעשה מקיבוץ אבנים הרבה ולפי אופן סידור האבנים כן יהי' גודל הבית בגבהו ארכו ורחבו, וכך שתי אבנים בונות שתים בתים, שלשה כו', וכללות עולם הדבור הוא בחי' עיר, ונק' עיר אלקינו מפני שבחי' הדבור הוא בחי' ש' אלקים שרש הכלים, דשם הוי' הוא שרש האורות המתגלים ע"י אותיות הדבור דשם אלקים, וזהו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו דע"י שם אלקים נראה ונגלה גדולת שם הוי' שמהדבור שלו נתהוו עולמות ונבראים, וזהו שהאותיות הם כלים שמקבלים את האור ומגלים אותו.

קיצור. יקשה איך נתהוו ריבוי עולמות ונבראים מעש"מ, ויבאר דהעש"מ הם באצילות ובירידתם מעולם לעולם מתרבים האותיות והצירופים וכמו מחשבה ודיבור, תלמיד גדול וקטן, וזהו גדול כו' אלקינו דגדלות הוי' נראה מהאותיות דשם אלקים שמגלים את האור.

אמנם לפ"ז מפני מה בעולם התחתון מוסתר ונעלם בו קדושתו ית' דמאחר שההתהוות הוא מאותיות הדבור, ואותיות הדבור הם כלים המגלים, מפני מה אינו מאיר גילוי אלקות בעולם התחתון כמו בעולמות העליונים, דה' בשמים הכין כסאו שמאיר שם גילוי אלקות וכמו בגעה"ע ותחתון, ולמטה אדרבא הוא חשך כפול וכמופל. אך הענין הוא, דהנה עולם התחתון התהוותו הוא ע"י שבה"כ דהיינו נפילת האותיות דבחי' דבור העליון מתלבשים באותיות המעלימים ומסתירים, דהנה נת"ל דהאותיות דע"מ כאשר יורדים ומשתלשלים ממדריגה למדריגה ה"ה באים בהתחלקות יותר ובזה הרי מתעלם האור יותר, וכמו עד"מ שכל שבא במיעוט תיבות הרי האור מאיר בגילוי יותר ונרגש האור יותר מהאותיות, וכאשר בא בריבוי תיבות מתעלם האור שכל, ונרגשים יותר האותיות, וכמו"כ הוא בבחי' דבור העליון כשבא בריבוי התחלקות מתעלם האור, ועי"ז מתלבשים האותיות באותיות כאלו שהן מעלימים ומסתירים על האור, וז"ע שבה"כ ע"ד החסידות היינו בחי' העלם והסתר