155

וביאור הענין, דהנה אמרו רז"ל חולין דף [אמר] רבא שני עורות יש לו לושט חיצון אדם פנימי לבן ניקב זה בלא זה כשרה למה לו למיתני דחיצון אדם ופנימי לבן דאי איפכא טריפה ומסיים דנקובת הושט במשהו, דלמוד הלכה זו למטה הוא בבהמה גשמית ובושט גשמי בפרטי הענינים שבזה דאם ניקב זה שלא כנגד זה הוה חי' וכשרה ואם נחלפו העורות דהחיצון לבן והפנימי אדם אינה חי' וטריפה והלכה זו בלמודה בג"ע התחתון כ"ש בג"ע העליון הוא במדרי' נעלית במדרי' רוחנית דושט הוא בחי' בינה, וכדאיתא במאורי אור ושט הוא בינה, החיצון אדם דינין דמתערין בסיפא. ושני עורות יש לו לושט החיצון אדם והפנימי לבן שהם ב' מדריגות שבבחי' בינה, הא' דבינה היא היכלא לחכמה וכמאמר נקודה גו היכלא דנקודת החכמה מתלבשת ומאירה בהיכל הבינה, והב' דבינה נקראת אם הבנים דהולדת המדות הם מהבינה, דזהו החיצון אדם דחיצוניות בינה אם הבנים הוא א' דם שהם מדות ממתקות ע"י גילוי אור המוחין, והפנימי לבן דפנימית בינה היא היכלא לנקודת החכ' והוא לב"ן ל"ב נתיבות חכ' שהוא ענין התחברות חו"ב, אבל איפכא הוי טריפה לפי שאינו כפי המדה דקדושה. ונקובת הושט במשהו הוא ע"ד דכתיב ונוקב שם הוי' כו'. והענין בזה דמהבינה נמשך לבוש החשמל וידוע דלבוש החשמל המקיף לבחי' זו"נ מכל צדדיו וגם מתחת לרגליו והו"ע הפרסא שבין אצי' לבי"ע כדאי' בע"ח דבינה דאצי' נעשה מסך לפרסא בין אצי' לבי"ע וענין המסך הוא דאור האצילות לא יאיר בבי"ע כמו שהוא באצי', וזהו דכתיב עד הגל הזה כו' אם אני לא אעבור אליך ואם אתה לא תעבור אלי שהוא הפרסא שבין עולמות הא"ס שלפני האצי' והאצי' וזה אם אני לא אעבור אליך שהוא הפרסא בין לבן דקדושה שהוא בחינת לובן העליון כדאיתא במדרש ע"פ הידעתם את לבן הידעתם את מי שהוא מלבין עוונותיהם של ישראל, ובין בחי' יעקב שהוא האצי' היינו שלא יאיר גילוי אוא"ס ב"ה שלמעלה מן האצי' בהאצי' אלא רק כפי המדה והקצבה שהומדד והוקצב עפ"י מאמר קו המדה וגם שלא יהי' עליית והתכללות האצי' דאיהו וגרמוהי