144

וקוב"ה כולא חד הוא לגבי גילוי אור הקו, דהקו ה"ה בבחי' דביקות במקורו ומעין מקורו ונק' קוב"ה, ובזה הנה התורה בבחי' התאחדות ממש דכולא חד, אבל לגבי בחי' עצמות אוא"ס ב"ה שלפני הצמצום הנה כתיב עוטה אור כשלמה שהוא בחי' לבוש בלבד וכמ"ש כאשר יאמר משל הקדמוני שהתורה היא בחי' משל לא"ס קדמונו של עולם, דמשל הוא רק כמו לבוש בלבד.

קיצור. יבאר דחכ' דאצי' הוא גילוי ההעלם לגבי חכ' שבכתר, אלא שאינו כמו בהשתל', אבל לגבי א"ק והקו וכש"כ לגבי לפה"צ הוא ע"ד יש מאין תמצא, מהאין האמיתי דא"ס, וזהו דאורייתא וקוב"ה כולא חד היינו לגבי אור הקו, אבל לגבי לפה"צ הוא כשלמה בחי' לבוש בלבד.

וזהו דכתיב ועבדתם את הוי' אלקיכם, דהוי' אלקיכם הוא חו"ב וצריכים עבודה להמשיך בחי' עצמות אוא"ס ב"ה בחו"ב, דלהיות והחכ' מאין תמצא, דחכ' דאצי' לגבי האוא"ס ב"ה הוא כמו יש מאין לכן צריכים עבודה להמשיך בחי' עצמות אוא"ס ב"ה בחו"ב. ואמר ועבדתם ל' עבודה, דהמשכה זו היא ע"י עבודה דוקא שהו"ע התפלה שנק' עבודה וכמ"ש ולעבדו בכל לבבכם ואמרז"ל איזה היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה דהנה אי' בע"ח דיחוד או"א ממשיכים ע"י מס"נ ויחוד זו"נ ממשיכים ע"י תומ"צ וידוע הטעם בזה דהנה יחוד זו"נ הוא להמשיך מה שכבר נמשך בהשתל' ובמקור ההשתל' וזה ממשיכים ע"י העבודה בתומ"צ דהשתל' ומקור ההשתל' עד רום המעלות הוא פרצוף א"ק וגילוי אור הקו דבמדריגות אלו הרי התורה היא בבחי' התאחדות ממש וכנ"ל בענין אורייתא וקוב"ה כולא חד, אבל יחוד או"א הוא להמשיך אור חדש מעצמות אוא"ס ב"ה הנה זהו ע"י העבודה במס"נ שהו"ע למסור נפשו באחד, והוא ההמשכה דתפלה. דהנה כללות ענין התפלה הוא התלהבות והתפעלות הנפש בבחי' רצוא לאוא"ס ב"ה דזהו"ע התפלה לזוז ממקומו ולצאת מעניניו ולהיות בבחי' רצוא לאוא"ס, ווארום דער ענין התפלה איז דאך אז ער זאהל זעך רירן פון זיין ארט און ארויסגיין פון אלע זיינע ענינים און זאל זעך ציען צוא אוא"ס, ולכן ענין התפלה הוא כוונה דוקא דאם כיון לבו הוא תפלה ואם לא כיון לבו אינו ענין תפלה כלל, וכל עניני התפלה הם עניני ההתבוננות בפסוד"ז ברוך שאמר והיה העולם דבאמירה אחת נבראו כל העולמות ובזהר אי' במחשבה אחת נבראו