93

זכות ומראה על הדרכים וההנהגות הטובות שיש בו, ורק בינו לבין עצמו מדבר עמו ומוכיחו שייטיב דרכיו, ומדבר עמו בדברים היוצאים מן הלב עד שמעמידו על האמת ומראה לו דרכי התשובה לפי שאוהבו באמת, אבל מי שטבעו רע הנה גם בזה ניכר רעתו וכמו שאנו רואים במוחש דמי שטבעו רע (אשלעכטער מענטש) כאשר מוכיח את זולתו על איזה דבר לא טוב שעשה או איזה דיבור לא טוב שדיבר, הנה הוא מוכיחו ברבים בצעקה ומריבה, מלבין את פניו ומגנה אותו ובא לכלל כעס ורשעות שיחם לבבו ושופך דמי חברו כמים ממש, ואין זה שאינו מרגיש הכאב של זולתו השומע חרפתו וגנותו, או שאינו יודע ומבין עד כמה דברי זלזוליו נוקבים ויורדים בתוך תוכו ופנימיותו של לב חברו, הוא יודע היטב אשר כל דבור ודבור שלו הוא כמדקרות חרב בפועל ממש היינו כאלו הרגו בגופו ממש דאזיל סומקא ואתי חיורא, הוא מבין היטב העגמת נפש והיסורים של זולתו, ורואה השפיכות דמים שלו, אבל להיותו איש רע, וואיילע ער איז זייער אשלעכטער מענטש לזאת הנה לא זו בלבד שאינו נוגע לו, אז דאס רירט עם ניט אן אלא אדרבא הנה זה גופא שרואה איך זולתו מפרפר (צא&

175;עלט זיך) וכולו רועד מרוב צער ויסורים הנה זה גופא גורם לו נחת וענג רב, וכן הוא בכל הנהגותיו עם בני אדם וכמו עבדיו ומשרתיו לעבוד בהם בפרך, ובכל דבר ודבר ובכל אדם ואדם הוא מוצא רק החסרונות והלא טוב, ותמיד כל הימים לרבות הלילות לא ינוח ולא ישקוט מסערת לבבו הרע להעיק ולהציר לבני אדם.

קיצור. איש הרע גם דבר טוב נעשה רע, וכמו בענין התוכחה שהיא באמת טוב ובאה מצד האהבה, ולכן באה מן האב לבן ומן האוהב לאהוב, אבל כאשר איש רע מוכיח הוא באופנים מאוסים של שפיכת דמים, ולגודל רעתו הוא נהנה מצערו של זולתו.

ז) והנה גדולה מזו אנו רואים בטבע איש הרע דגם למקורביו ובני ביתו הגם שאוהבם אהבת נפש ומתעלס עמהם, מ"מ הוא מיצר ומעיק להם בכל מה שביכולתו, ותמיד פניו זעומות, און איז אלע מאל ניט צופרידין און פון קיין זאך איז ער ניט צופרידין און ויא מי טוט איז אלץ ניט גוט, און עס איז אים ניט גיפעלין, און זיין ענג איז אין יעדער זאך גיפינען אחסרון, והוא מלא טענות ותביעות, אלע מאל און אין אלע זאכין איז ער גירעכט און דער זולת איז אום גירעכט און שולדיק, ואפילו את אנשי ביתו מאכט ער איינג און שלעכט, ער פארגינט זיי ניט דעם לעבין בפועל ממש, ובשביל הוצאתם הכל כמותרות בעיניו וגם את ההכרחיות ביותר הוא נותן בצמצום ובדקדוק רב, און רעד דאס איבער איך שהם מתענגים אצלו על רוב טוב לפי שעינו צרה גם בהמעט הזה, ומוצץ את דמם כעלוקה, וכל אשר יקרה גם דבר קל הוא יוצא לריב עמהם ולבזותם, ובפרט כאשר ימצא איזה שגיאה שעשו בני ביתו, אז הנה הוא מגדיל זאת בהגדלה והרחבה גדולה, ומרחיב הדבור בזה ואיך כי

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.