265

הפירות בלבד, וצדקתו עומדת לעד שהוא הקרן קיימת בשכר טוב נצחי ובל"ג, כדאיתא במד"ר נשא (תחילת פי"ב) ג' דברים שמע משה מהקב"ה והרתיע לאחוריו (שנבהל מרוב הפחד). כיון שאמר לו ונתנו איש כופר נפשו, אמר משה מי יוכל ליתן כופר נפשו שנאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו ועדיין אינו מגיע שנאמר אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו ויקר פדיון נפשם כו', א"ל הקב"ה איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן. ובמד"ר ס"פ פנחס איתא כתי' שדי לא מצאנוהו שגיא כח, וכתיב הן א-ל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה, כיצד יתקיימו שני מקראות הללו, אלא כשהוא נותן נותן לפי כחו וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחן, והיינו דגם שכחן הוא בחינת גבול הרי הוא נותן לפי כחו הבל"ג, והגם שכחו גם בבחינת הגבול, וכמ"ש העבודת הקודש דכשם שכחו בבל"ג כך כחו בגבול, הנה מ"ש שנותן לפי כחו היינו שהתשלום שכר הוא בל"ג.

ז) ובזה יובן מ"ש ולך אדנ' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ולכאורה אינו מובן דלאחר כי אתה תשלם לאיש כמעשהו אם כן מהו החסד. אך הענין הוא שהתשלום שכר הוא בבחינת בל"ג, וזהו החסד. ומכל מקום הוא לפי מעשהו דבכדי שיומשך בחי' מאד העליון זהו על ידי האהבה דבכל מאדך. דהגם שזהו ג"כ בבחינת הגבלה מ"מ צ"ל בדוגמא לפי ההמשכה. דמצות הם כלים לבחינת מאד העליון. דהנה כתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, שהמצות הם כלים לבחינת מאד העליון, דעל ידי המצות ממשיכים בחינת אור אין סוף הבל"ג. והגם דבמצות הרי יש חילוקים כמו על ידי מצות תפלין נמשך הגילוי דאור אין סוף בהד' מוחין, וכידוע בענין הקב"ה מניח תפלין, הקב"ה בחינת הכתר. וע"י ציצית נמשך