224

כיבוד אב תמידי דמכבדו בחייו בעלמא דין ובחייו הנצחיים, דכ"ז הוא לפי שההתקשרות היא תמידית ומ"מ הנה יציאתה של האה' בגילוי מתוך ההסתר המוטבע נק' חסד שבחסד. וגבו' שבחסד הוא הקו השמאל שבמדה זו עצמה, והיינו שהיא מעצמות המדה דמדת החסד והאהבה, אלא שמלובשת המדה דאהבה בדבר שהוא היפוכו דחסד שבחסד הוא התגלות האהבה בהקרוב לו וגבו' שבחסד הוא התגלות האהבה בדבר שהוא היפוכו כמו לשנוא את מי ששונא לבנו או לאוהבו, דשנאה זו הגם שהיא גבורו' ודינין הרי נמשכה מצד האהבה לבנו, וכל מה שהאהבה לבנו הוא יותר, הנה יותר יהי' השנאה למנגדיו, ותפארת שבחסד הוא ההתפארות הפנימי בהיופי דמדת החסד וההשפעה, ונצח שבחסד הוא ההשתדלות להתקרב אל דבר הטוב, וגם אם יהיו מניעות רבות מאד ינצח א"ע לעמוד נגד כל מונע ומעכב ויגיע להטוב ע"י התגברות כח הנצחון, והוד שבחסד הוא ללחום בעד בנו ואהבו ולהצילו מאויביו, ויסוד שבחסד הוא התקשרות האוהב בהנאהב, ומל' שבחסד הוא דבור האוהב עם הנאהב בחיבה יתירה עד כי נפשו יצאה בדברו, מפני גודל האהבה.

והנה פרטי מדות אלו ישנם גם בעבודת ה', דהנה כתי' ואהבת את ה"א בכל לבבך בכל נפשך כו', והיינו דהגם דכאו"א מישראל הרי יש לו אהבה עצמי' לה' ומ"מ אין זה מספיק עדיין, דלפי שאהבה זו היא אהבה מסותרת שהיא בהעלם בנפש כאו"א מישראל, וע"ז אומר ואהבת כו' שתהא בגילוי בנפשו, והיינו שתהי' בהתגלות הלב, דאמיתת העבודה דאהוי"ר הוא שיהי' בהתגלות דוקא, וזהו חסד שבחסד שהיא האה' דבכל נפשך שהיא יותר מבחי' האה' דבכל לבבך, דהאה' דבכל לבבך הוא שהאה' היא בלב בלבד, אבל בכל נפשך הוא שהאהבה מתפשטת בכ"מ גם בכחות החיצונים שאינם שייכים לאהבה, דעיקר האהבה היא בלב שהלב אוהב, ומ"מ מתפשטת האהבה גם בשארי כחות אפילו כחות חיצונים, וכמו אמת המים העוברת ממקום למקום שהולכת בלאט, ומוגבלת בגדותי' המגבילים אותה לפי שהמים הם במיעוט, אבל לפעמים כאשר המים מתרבים אז מתפשטים על גדותי' גם במקום שתמיד אין שם הילוך המים כ"א בעת ריבוי המים דאז מתפשטים ביותר, ועד"ז יובן ההפרש בין האהבה דבכל לבבך שהיא בלב בלבד, ואינו יוצא' מהגבלתה שתתפשט גם בשארי הכחות אבל האהבה דבכל נפשך הוא התפשטו' האה' גם בשארי כחות הנפש גם בכחות חיצוני' וכמו שירוץ לדבר מצוה, שהאה' מתפשטת גם בכח ההילוך