154

והפרי הוא מהחיות שבהם שהם הטעם, והטעם הוא נמשך מהמזל הרוחני שהוא העילה של הטעם והטעם הוא עלול ממנו, והנה הטעם שבעשב והפרי הגם שהוא טעם הנרגש דחיך אוכל יטעם, מ"מ הוא עלול מהמתיקות והחמיצות הרוחני שבמאכל הרוחני שהמתיקות והחמיצות דמזל הוא העילה של העלול הזה, והטעם שבעשב ובהפרי הגם שהוא גשמי מ"מ הוא עילה לגבי מהותו וגופו של העשב והפרי, שהרי הגשמיות שבהטעם אינו גשמי כ"כ כמו גשמיותם של גופו דהעשב והפרי עצמם, ועם זה הנה הטעם הזה הוא גשמי לגבי עילתו ונמשך ממנו, דכן הוא בעילה ועלול שהעלול גשמי והעילה רוחני והם בערך זה לזה ונמשך מן הרוחני אל הגשמי דהעילה של העלול התחתון הוא עלול לגבי המדרי' שלמעלה ממנו והוא גשמי לגבי עילתו, ועילתו הוא גשמי לגבי שרשו ומקורו דלמעלה ממנו, דכן הוא במזלות ושמרי האופנים, דהמזלות הם העיניים לגבי העלולים שלהם והם גשמים לגבי שמרי האופנים שהם עילתם ושמרי האופנים הם גשמיים לגבי שרש ומקורם כמ"ש גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, ומקבלים זמ"ז בדרך עו"ע כמ"ש וקרא זה אל זה ומקבלים דין מן דין, ולכן נקרא השתל' כמו שלשלת הארוכה הנעשית מטבעות דראש טבעת התחתונה אחוזה בסופה של הטבעת העליונה וסופה של הטבעת העליונה נכנסת בראשה של הטבעת התחתונה וכן הן טבעות זו למעלה מזו בשלשלת ארוכה דגם הטבעת היותר אחרונה יש לה ערך ושייכות אל הטבעת היותר עליונה, וכן הוא בעו"ע שהעילה הוא רוחני והמדרי' התחתונה שבה הוא מקור למדרי' העליונה שבעלול שהוא גשמי ונמשך ממדרי' למדרי' מן הרוחני אל הגשמי, דלכאו' הנה גם בהשתל' דתורה הוא באופן כזה דהתורה כמו שהיא למטה התלבשה בדברים הגשמים ובאה בהשגה גשמית שנתפסת בשכל האנושי וישנה התו' כמו שהיא בעולם העשי' הרוחנית שהיא למעלה למעלה הרבה מכמו שהיא בגשמיות וראי' לדבר, דהרי גם בזמן ומקום הנה כמו שהוא בעולם העשי' הרוחנית אינו מוגדר בההגדרות דזמן ומקום שלנו וכמו שהסכימו כל החוקרים דלמעלה מגלגל התשיעי עם היותו גשמי אבל אינו לא ריקות ולא מקום מוגבל בהגבלה וד' קצוות שלנו, וכן בענין הזמן, מכש"כ בתורה כמו שהיא בעולם העשי' הרוחנית שהיא למעלה הרבה מכמו שהיא למטה בהלבשת ענינים גשמים ובפרט התורה כמו שהיא בעולם היצירה שהוא ג"ע התחתון דשם הוא תענוג הנשמות בהשגה אלקית, ומכש"כ בגן עליון דעולם הבריאה שהוא עוד למעלה יותר.