119

מה רבו מעשיך הוי' כו', אין הכוונה על הריבוי בלבד, אלא שבזה נכללו גם הנבראים הגדולים ונבראים העליונים, כי רבה הוא מלשון גדולה וכמו נבקעו מעינות תהום רבה, וזהו מה רבו מעשיך ה' דקאי גם על גדולי הנבראים שנבראו וכמו השמים השמש הירח והכוכבים שהם מהנבראים הגדולים, דכל כדור הארץ הוא כגרגר חרדל לגבי השמים, ויש כוכבים שהם גדולים מן הארץ, וזהו והגדולה זו מע"ב דכל ההתהוות הוא מבחינת הגדולה כמ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו, וארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו, דעיר אלקינו הוא בחינת מלכות שהם צירופי אותיות הדבור וכשם שהבית הוא נעשה מהרבה אבנים ובהקבץ הרבה בתים יחד נעשה עיר, הנה כן שתי אותיות בונות ב' בתים, אב בא, ומריבוי אותיות נעשה הריבוי צירופים דכללות עולם הדבור שהוא בחי' עיר אלקינו וזהו לך ה' הגדולה והגבורה, דמעשה בראשית שהיא בחי' גדולה וכן יציאת מצרים שהוא בחי' גבורה הוא לך שהכל טפל ובטל לך, דבאמת הנה בריאת העולמות הוא רק מהארה בעלמא שאינו תופס מקום לגבי' ית' כלל, וכן יצי"מ דהגם שהיו נסים שיוצאים מדרכי הטבע והי' גילוי אלקותו יתברך בעולם, מכל מקום הנה הכל טפל ובטל לך, דכולא קמי' כל"ח, והוא רק מה שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים על ידי העבודה דנשמות ישראל בלימוד התורה וקיום המצות, דהנה ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, שהם ג' קוים, דגמ"ח הוא קו הימיני קיום המצות, ועבודה קו השמאל שהם קרבנות ותפלה כנגד תמידין תקנו, ותורה הוא קו האמצעי תפארת, דקו האמצעי יורד עד למטה מטה, ועולה עד למעלה מעלה דזהו ענין התורה שהיא חכמתו ורצונו ית' ויורדת למטה מטה לברר בירורים גם להבדיל בין הטמא והטהור ולחצוץ בין קדש לחול, ולכן הנה הג' דברים דתורה עבודה וגמ"ח צריכים להיות בעבודה, דענין העבודה הוא ביגיעה דוקא וכמו בגשמי' הרי העושה איזה מלאכה הוא בעמל רב וביגיעת נפש ויגיעת בשר ולפעמים גם מסכן נפשו בחפירות עמוקות בעמקי האדמה, או שעולה במקומות גבוהים ביותר דכל זה בא לו בקושי גדול וביגיעה עצומה, וכן הוא בעבודת ה' בתורה ותפלה וקיום המצות שהם יגיעה דוקא.