110

הפלאה בב' מיני אהבה, הא' בהארה שמהוה ומחי' עולמות והב' להכלל בעצמותו דמי לי בשמים.

ה) והנה כללות ב' התבוננות אלו, הא' ההתבוננות בהארה האלקית המתלבשת בעולמות להחיותן והב' ההתבוננות בהאוא"ס ב"ה שמופלא מן העולמות, הרי שניהם הוא בתפלה, דתפלה היא סולם ההתקשרות ע"י המדרי' שבה, פסוד"ז וברכות ק"ש, דבפסוד"ז ההתבוננות הוא בגדולת ה' בענין בריאת והתהוות העולמות ואיך שבמאמר אחד נבראו כל העולמות, ובברכות ק"ש בענין קדוש איך שאוא"ס קדוש ומובדל ומופלא מעולמות, ובק"ש העיקר הוא ההתבוננות בעצמות אוא"ס, דהנה עצמות אוא"ס ב"ה סיבת כל הסיבות ושלילת כל החיוב והשלילות, שהם ב' ענינים הפכים בעצם ענינם, דסבת כל הסבות הוא דכל ההתהוות של העולמות והנבראים וכל פרטי עניניהם הרי הכל הוא מעצמות אוא"ס ב"ה, ושלילת כל החיוב והשלילות הוא שהכל ישנו והכל אינו וכחדא אינון, ולכן הנה שם שמים שגור בפי כל, וכמאמר גילייבט דער אייבערשטער, מיט דעם אייבערשטינס הילף, דער אייבערשטער זאל רחמנות האבין, דער אייבערשטער ועט העלפין, ועם זה הנה גם הנאצלים הראשונים אינם משיגים את העצמות וכדאי' באדרא האי עתיקא אשתכח בג' רישין, ורדל"א הוא הראש שבג' רישין, ופי' האריז"ל ודע דההוא רישא דלאו רישא אשר שם חביון עוז העצמות הוא עצמו אינו משיג מה שיש בו, וזהו פי' דלא ידע ולא איתיידע מה דהוה ברישא דא כביכול כאדם שאינו משיג מהות הנשמה שבו. ומ"מ הרי יש גם עניני השגה וכתי' שמע ישראל כו', דשמע הוא ל' הבנה וההבנה הוא בתי' שמע עצמו, דשמע הוא שם ע', והיינו כמו שבחי' מלכות עולה בז"ת דבינה שהו"ע ע' רבתי, כמו שכל ספי' מהז' מדות כל אחת כלולה מעשר, דהנה הביטול דיחו"ע איך שכולא קמי' כל"ח כי המוחין הן למעלה מעולמות, דהנה אלפים שנה קדמה תורה לעולם, דעולם הם מדות ואלפים שנה הב' אלפים היינו הב' אלפין אאלפך חכמה ואאלפך בינה שהם למעלה מהעולמות, ולכן במדרי' זו היחוד

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.