41

כתי' נר הוי' נשמת אדם וכמו הנר דענינו להאיר את החשך דהחשך עצמו נהפך לאור הנה כמו"כ נשמתו של אדם קרוי' נר, דתכלית בריאת האדם למטה הוא להאיר את החשך דעולם התחתון, דהנה עולם התחתון הוא חשך כפול ומכופל, וטעם הדבר מה שעולם התחתון שלנו נק' חשך כפול ומכופל לפי דמה שנראה בו הוא רק גשמי' וחומרי' העולם, והאלקי' אינו נראה ונגלה כלל דאס וואס זעט זיך אן אין וועלט זעט מען די גשמי' און חומרי' אין דער כח אלקי' וואס דאס איז דער עיקר החיות זעט זיך ניט אן, דהנה יש הפרש בין רואה לנראה, עס איז פאראן א חילוק צווישן זעען און אנזעהנזיך, דרואה הוא כשרואה ומביט בשימת לב ונראה הוא מה שנראה בהשקפה ראשונה, והנה בעולם התחתון כנ"ל הפשיטות הוא מציאות היינו דמה שנראה בהשקפה ראשונה נראה הישות והחומרי', והאלקי' אינו נראה ונגלה, וזהו"ע שהוא בהתחדשות שצריכי' שימת לב ע"ז והגם דואתה מחי' את כלם וא"ת מחי' אלא מהוה שבכל דבר יש כח אלקי המהווה ומחי' אותם והוא עיקר מהותו של הנברא וקיומו, וכמו שאדם מרגיש בעצמו שהוא חי' מהחיות שמחי' אותם והיינו שהאדם יודע בעצמו שהוא אינו בעצם חי' מצ"ע כ"א הוא חי' מאיזה דבר המחי' אותו, וכן הוא רואה בכל דבר שבעולם שהוא חי', מ"מ אינו נראה ונרגש אצלו שהחיות הוא אלקו', וטעם וסבת הדבר הוא מצד הנהגת הטבע, וכמא' העולם אט אזוי פירט זיך די וועלט, וכמא' עולם כמנהגו נוהג, דזה מה שהעולם כמנהגו נוהג דבכי"ו השמש זורחת במזרח ושוקע במערב וכל עניני העולם מתנהגים עפ"י הטבע תמיד באופן א' אט אזוי פירט זיך די וועלט הנה בזה מתעלם האלקות שאינו נראה ונגלה, איז אז מ'קוקט זיך צו זעט מען טאקע דעם אמת שהעיקר הוא האלקות אבל בהשקפה ראשונה אינו נראה ונגלה ולכן כאשר נעשה איזה התחדשות בעולם כמו באותות ומופתים שהן למע' מהטבע שהטבע מתבטל בזה נראה הגילוי דאלקות דזהו בנסים היוצאי' מדרכי הטבע, אמנם גם בהנסים שעפ"י הטבע נראה בזה ג"כ גילוי אלקות וכמ"ש ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו, אבל כשמתנהג הכל עפ"י הטבע אין האלקות נראה ונגלה בזה ווייל אין דער הנהגת הטבע וואס אלע טאג איז באופן א' און אין דער קאלטקייט און טרוקנקייט וואס אט אזוי פירט זיך די וועלט, הנה בזה גופא מתעלם ומסתתר האור האלקי.