25

בבחי' עצם האור דהיינו בחי' אוא"ס שקודם עלות הרצון מאחר שהוא בחי' גילוי לעצמו כבי' יש לו שייכות אל בחי' התפשטות האור שבעצמותו, ולכן גם בעצם האור יש בחי' ספי' רק שהן ספי' עד אין קץ, אבל בחי' העלם האור שלמע' מגדר גילוי לגמרי הרי מצד מדרי' זו יכול להיות שלא יהי' בחי' גילוי כלל לא לעצמו ולא לזולתו, וממילא בבחי' זו אינו שייך התכללות, וממילא ה"ז למע' מהעלאת מ"ן וההמשכה משם הוא בחי' אור חדש והמשכה זו ממשיכים ע"י עבודה דר"ה דעיקר העבודה דר"ה הוא בתשובה וקבעומ"ש במס"נ שמוסר ונותן א"ע בהתגלות לאלקות לכן עי"ז ממשיכים בחי' אור חדש.

קיצור. יבאר דמדות ז"א כלולים בבינה, מילוי דשם ס"ג, בינה בחכ', חכ' בכתר, וכתר במאציל העליון, וכן בלפני הצמצום בחי' התחתונה שבעצמות כלולה בהעצמות, ובכולם שייך העלאת מ"ן, אבל העלם האור שאינו בגדר גילוי הוא המשכה חדשה ממש.

יט) והנה ר"ה הוא יום הדין ומשפט וכתי' ויהי היום ויבאו בני האלקים להתיצב על הוי' ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על הוי', ותרגם והוה יום דינא רבא יום שבוק סרחוניא, דר"ה הוא יום שבוק סרחוניא, דסרחוניא הם ענינים החומרים, דיש מצ"ע הוא מות ורע ונק' סרחוניא, ור"ה הוא יום שבוק סרחוניא שהו"ע עזיבת החומריות והישות וכנ"ל דעבודת ר"ה דגם בגשמיות האכו"ש כו' העיקר הוא אצלו הכח האלקי והכוונה אלקית שבהם, ובר"ה באים בני האלקים להתיצב על הוי' והיינו דכח מדת הדין מתיצב נגד מדת הרחמים והוא לפי שבר"ה הנה כל הספי' הם בעלי' והסתלקות למע' ובחי' בינה מסתלקת מהמדות ומזה מתעורר בחי' הדין, וכידוע דבר"ה הנה אז מסתלקים בחי' המוחין דז"א שז"ע בחי' דורמיטא