264

מאדך ולא נאמר בכל מאד, רק בכל מאדך, היינו מאד שלך, שאצלו הוא בל"ג, מאחר שבאחר הוא בבחינת גבול הרי אין זה בחינת בל"ג בעצם, כי אם בעצם הוא בחינת גבול רק שאצלו הוא בבחינת בל"ג.

ו) והנה בחינה ומדריגה זו הוא בחינת בכל מאדך הבאה על ידי התבוננות. וכידוע דבאהבה עצמי' יש ב' מדריגות. הא' שבאה על ידי התבוננות עם היות שהאהבה היא עצמי' מכל מקום ההתעוררות שלה באה על ידי התבוננות בהפלאת ורוממות האין סוף. והב' היא האהבה עצמית שבאה מצד התגלות עצם הנשמה בלי שום התבוננות כלל וכלל. והתגלות עצם הנשמה הוא בזמן עת רצון למעלה, וכמו בר"ה ועשרת ימי תשובה, דכתיב חשף הוי' זרוע קדשו, שהוא זמן קירוב המאור אל הניצוץ. וזהו הטעם דבזמנים הללו הרי כל הנשמות מתעוררים בהתעוררות טובה בקירוב אל עניני תורה יראת שמים ונתינת צדקה. וכמו שאנו רואים במוחש, אז יעדער איד ווערט אויפגילעבט און אופגעציטערט אין דער צייט, שזהו מהתגלות עצם הנשמה. והאהבה עצמי' שבאה על ידי התבוננות יש בזה חילוקי מדריגות, משום דמה שבזה הוא למעלה מההשגה הנה בנשמה גבוה יותר הוא בבחינת השגה. וכמו בעולמות הרי ידוע דבד' עולמות אבי"ע הנה לגבי עולמות בי"ע הרי אצילות הוא בחינת סובב. ובפרטיות המדריגות הרי אצילות הוא עולם בבחינת התישבות אורות בכלים, וסובב הוא למעלה מאצילות. ואם כן גם בנשמות הרי בעבודה אמיתית דנשמות דבי"ע הנה ההתבוננות בהאלקות דאצילות צ"ל התעוררות והתגלות האהבה עצמי'. ובנשמות דאצילות הוא בבחינת אור פנימי, ובל"ג שלהם הוא ע"י ההתבוננות בהפלאת ורוממות האין סוף שלמעלה מאצילות. אבל בהאהבה עצמי' שמצד עצם הנשמה אין בזה חילוקי מדריגות דהנפשות כולן מתאימות המה. אמנם גם הבל"ג הוא בבחי' גבול, מאחר שהאדם הוא מוגבל בעצם. וא"כ הי' צ"ל השכר של המצות ושכר העבודה ג"כ זמני וגבולי. אך בחסד השי"ת שהוא רב חסד השכר הוא נצחי ובלי גבולי. וכמאמר אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעולם הבא כו' כיבוד אב ואם כו' ותלמוד תורה כו', וכמ"ש הון ועושר בביתו, שהם