118

הם מאירים ומברכים את העולם באור התורה, כי כל ענין התורה הוא להורות להבדיל בין טמא לטהור וקדש וחול, וכל דרכי האדם והבירורים הם על פי התורה, אמנם לפי זה צריך להבין מהו הצדקה במה שפזרן לבין האומות, ועוד דלפ"ז הי' צריך לכתוב פזרונו והי' מובן יותר הענין מה שפזרן לכל המדינות ושהכוונה הפנימית שבזה הוא דישראל דוקא יבררו את גשמית העולם ע"י לימוד התורה וקיום המצות.

קיצור. מקול מחצצים מבין משאבים הם קול העוסקים בתורה ועושים מחיצה בין טמא לטהור דד' רשויות שבשבת רה"י אצי' ורה"ר עשי' טורא דפרודא וצריכים להוסיף מחול אל הקודש והוא עפ"י התורה דוקא, ולא כאלו שחפצים לעשות את החול קדש לטהרו בכמה טעמים, או להכניס קדש בחול מפני כמה סבות כ"א צריכים לידע דטמא הוא טמא וטהור קדש.

ד) אך הענין הוא, דהנה כתיב לך הוי' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כו', וארז"ל (ברכות דנ"ח ע"א) לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית, וכן הוא אומר עושה גדולות עד אין חקר, והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה כו' כן דרש ר' שילא, ובמתניתא תני משמי' דר' עקיבא כו' והתפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים, וההוד זו בנין בית המקדש, וצ"ל מה שייך בנין ירושלים לספירת הנצח דוקא, והנה פירוש לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית, דהנה מע"ב הוא בחי' גדולה שנתהוו ריבוי רבבות עולמות עד אין קץ ושיעור וריבוי מלאכים כמ"ש אלף אלפים ישמשוני' וריבוי רבבן קדמוהי יקומון, וכל זה הוא גדוד אחד ולגדודיו אין מספר, וכן הוא בהנבראים שנתהוו ריבוי רבבות נבראים עד אין קץ וכמ"ש מה רבו מעשיך הוי' כו' שיש ריבוי נבראים עד אין שיעור למטה בעוה"ז הגשמי, שיש ד' מינים דצח"מ ובכל מין ומין בפרט יש כמה וכמה מינים ממינים שונים, דיש כמה מינים בדומם אבנים פשוטים ואבנים טובות המאירות ויש אבנים כאלו שיש בהם סגולות שונות אבני חן ואבני הצלחה, וכן בצומח כמה מיני אילנות, וריבוי מיני עשבים וריבוי מיני תבואות ופרי הארץ מתוקים ומרים, ובהם כמה רפואות וסגולות שונות וכן כמה מינים בעלי חיים דחיות בהמות עופות ורמשים שונים, ובכל מין יש ריבוי פרטים משונים אלו מאלו בתוארם בטבעם ובענינם, וגם במין המדבר יש כמה מינים שהם חלוקים זה מזה בתכונתם ומזגם שאין דעותיהם שוות, וזהו מה רבו מעשיך הוי' שהם בריבוי גדול עד אין שיעור, ובאמת הנה מ"ש