5

עונות, והגם דכתי' ארח חיים פן תפלס נעו מעגלותי' לא תדע, ואי' בילקוט (במקומו) א"ר אבא בר כהנא שלא תהא יושב ומשקל מצותי' של תורה ורואה איזה מצוה שכרה מרובה ועושה אותה דבאמת הלא כולם שוים הם, והיינו דמצד המצוה הרי באמת כולם שוים הם, וזה מה שיש קלות וחמורות כהא דא' רשב"י שתי מצות בתורה גלה הקב"ה מתן שכרן ואלו הם קלה שבקלות וחמורה שבחמורות היינו בהאור והגילוי שבמצות, דמצות הם רצוה"ע ובזה יש קלות וחמורות בהפרטי הרצונות שבמצות שיש בזה חילוקי מדרי' כפי פרטי רצונו ית', וכמא' נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני דכל רצון הוא אז נח"ר דכאשר נעשה בדיוק דוקא כמו שהי' הציווי, וזהו ענין דתרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין דגלגלתא שנא' כל ארחות הוי' כו' ארחות ל' רבים וכמ"ש באד"ר דמצות נק' ארחות הוי', שהם ממשיכים הגילוי דשם הוי' בעולם, וכידוע דכל המצות הם בשם הוי' ובהם וע"י ממשיכים הגילוי דש' הוי' בעולם, דעולם הוא העלם האור והגילוי ובראשית ברא אלקים שהו"ע הצמצום שהאור אינו מאיר בגילוי וכנ"ל דהיש מסתיר על האור האלקי, וע"י המצות ממשיכים גילוי שם הוי' בעולם, וכמ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט דע"י הצדקה ומשפט כמו שהם ע"פ התו' היינו שמקיימים לפי שהוא ציווי הוי' הם הדרך שעי"ז מאיר גילוי שם הוי', וזהו"ע ארחות הוי' ל' רבים, אמנם כ"ז הוא דוקא כמו שהוא בבחי' ז"א וכמ"ש באד"ר שם, אבל כמו שהן בכתר הן בבחי' חד ארחא בחי' רצון א', וכמ"ש במ"א דמצד המצוה דהיינו מצד עצמו' אוא"ס כולם שוין, ולכן אל תהי יושב ומשקל מצותי' של תו' איזה קלה ואיזה חמורה משום שמצד המצוה הוי כולם שוים, ואחר כ"ז מ"מ הנה מצות תשובה דמאחר שבה וע"י הוא מתקן כל הפגמים וממשיך כל הגילוי רצונות גם לאחר שנסתלקו, הנה מזה גופא מובן דעם היות דתשו' היא מצוה ככל המצות שבתו' ומ"מ גדלה מעלתה על שארי המצות, דהרי ענין הסליחה הוא שיהי' מרוצה כמו קודם החטא ועוד יותר, והיינו שגם הרצון שנסתלק חוזר ונמשך והמשכתו הוא משרשו ומקורו מבחי' אוא"ס בעל הרצון ממדרי' גבוה יותר מהמשכתו בתחלה, דהנה המצות הם רצון העליון וכל מצוה היא רצון פרטי