262

ההתקשרות באוא"ס ב"ה וכמ"ש והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וכשם דבסולם הרי על ידי השליבות עולה מלמטה למעלה, הנה כמו כן ע"י השליבות דתפלה הוא עולה בהתקשרותו, דשליבה ראשונה הוא פסוקי דזמרה, אחר ההתבוננות כללי דהודו להוי' קראו בשמו בבחינת הודאה בכלל, הנה אחר כך באמרו ברוך שאמר והיה העולם, דבאמירה אחת נבראו כל העולמות, ואחר כך באמירתו פסוקי התפלה בהתהוות כל הנבראים, ומשמיע לאזניו מה שהוא מוציא מפיו, והולך משליבה לשליבה לברכות ק"ש וקריאת שמע שמתעורר בהתעוררות אמיתי בדביקות נפשו באמרו שמע ישראל כו' הוי' אחד. ובכדי שתהיה עבודת התפלה כדבעי הוא על ידי הקדמת התפלה, וכמאמר אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופרש"י הכנעה ושפלות, שזהו הקדמה כללית אל התפלה. והתחלת הקדמת והכנת התפלה הוא מקשעהמ"ט, והיינו שעושה חשבון בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום, כי בתהו ילך ובהבל יכלה ימיו ושנותיו. והחשבון הוא אדעתא דנפשי', ומעמיק דעתו בזה, הנה אז הרי נשבר לבו בקרבו, ובמילא יעשה אצלו החלט והסכם לשנות דרכיו לטוב. ואז הנה בקומו משנתו הנה המחשבה הראשונה הוא לקבל עול מלכותו ית', דקבלת עול מלכות שמים הוא יסוד העבודה, ואז הנה תפלתו תהי' כדבעי.

ד) וזהו דכתיב ואני תפלתי לך הוי' עת רצון כו', דכאשר תפלתו הוא בבחי' אני, דהנה יש אני ויש בחינת אנכי. וההפרש ביניהם הוא, דאנכי מורה על בחינת הרוממות וכמ"ש אנכי הרואה, ואני מורה על ההכנעה ושפלות, והתפלה צ"ל בבחינת אני וכמ"ש ואני תפלה, דכאשר שובר לבבו ומתפלל להוי' בתחנונים ובלב נשבר ונדכה, וכמ"ש ולפני הוי' ישפוך שיחו. וכתיב אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד ער גיסט אויס זיין הארץ פאר דעם אויבערשטען, הנה אז תפלתו מתקבלת. ולך הוי', כמאמר אליו ולא למדותיו. וזהו ואני תפלתי, דכאשר תפלתי היא בבחינת אני,