38

א' זה באהבה וזה ביראה עליהם לא יוסיף ומהם לא יגרע שהם תמיד במדרי' א' ובלי שום יגיעה כלל, וזה מה שמחנה מיכאל הוא קפ"ו אלף מחנות וכן מחנה גבריאל במספר גדול, הם הפרטי מדרי' והריבוי חלוקות בהאהוי"ר שלהם, אבל כל א' מהם הוא רק במדריגתו אשר כמו"כ הוא גם בנשמות בהיותם למעלה הן בבחי' עומדים וכמ"ש גבי אליהו חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו בבחי' עמידה, ובזהר אי' כל נשמתא הוה קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא, דמלכא קדישא הוא בחי' ז"א דאצי' והיינו הן נשמות דב"ן והן נשמות דמ"ה ה"ה למעלה בבחי' עומדים, וכאשר הנשמה יורדת למטה ועוסקת בקיום התומ"צ כמו שהם מלובשים בענינים גשמי' הנה עי"ז נעשה בבחי' מהלך.

קיצור. יבאר דירידה זו היא בכדי שתעשה הנשמה בבחי' מהלך כי מלאכים ונשמות למעלה ה"ה במדרי' עומדים.

כז) והנה לכאורה אינו מובן מפני מה המלאכים ונשמות כמו שהן למע' הן נק' עומדים, שהרי עבודתם שם היא באהוי"ר שז"ע העמידה שהרי אין ישיבה למעלה ומהו"ע העמידה אלא זהו שעומדים באהוי"ר ואהוי"ר הו"ע רצו"ש וכמ"ש והחיות רצו"ש כמראה הבזק, כמו להב היוצא מבין החרסים, וענין הרצוא הרי ענינו ידוע שזהו תוקף הכוסף והתשוקה והצמאון להכלל באוא"ס ב"ה וכמו הניצוץ שעולה וניכלל בהאבוקה, וידוע דעיקר ענין רצו"ש הוא בבחי' סוכ"ע שהרצוא הוא בבחי' יציאה לגמרי מגדר הכלים ומגדר ההגבלה דממכ"ע היא או"פ והוא בבחי' התיישבות אבל בסוכ"ע שהוא או"מ הרי הרצוא הוא היציאה מגדר ההגבלה, וכמו בעבודת הצדיקים למטה שהרצוא הוא בתוקף הצמאון בבחי' כליון הנפש ממש וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, כלה שארי ולבבי, וכמו השמן שבנר שהוא עולה ונכלה בהפתילה הנה כמו"כ הנה גופו ובשרו ממש נזדכך באור וזיו עבודתו לפי דעיקר עבודתם הוא בכלות הנפש ומעין זה הוא גם בעבודת המלאכים בעת שאומרים שירה דאז ה"ה בבחי' כליון ממש באוא"ס ב"ה, ואח"כ הם בבחי' שוב ע"י הגילוי אור מלמעלה שמאיר עליהם שעי"ז הם בבחי' יראה וביטול עוד יותר מבהרצוא, וכמו במ"ת כתיב וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, דוירא העם הוא