4

דנא' בו זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, שאור שנברא ביום הראשון הנה ברום המעלות הוא האור העצמי בההעלם העצמי' ור"ה הוא זכרון ליום ראשון, וכמו עד"מ בגשמי' שעושין איזה זכרון על דבר בחקיקה באבן או בשאר דבר של מעשה מתקיים בנצחית הנבראים שנק' זכרון נצחי, הגה כמו"כ ר"ה הוא זכרון ליום ראשון, להאור דיום ראשון שנגנז ויאיר בגילוי לע"ל, והיינו דבר"ה ממשיכים בחי' ההמשכה עצמי, באור חדש מפנימי' ועצמו' א"ס ב"ה, וזהו תקעו בחדש שופר כו' דע"י העבודה דתקיעת שופר ותקיעת שופר ממשיכים אור חדש, ולהיות דבר"ה מאיר הגילוי דש' הוי' דלעילא הנה אז הוא הוי' יחתו מריביו דשובר דוחה ומשפיל כל הקמים נגד הגילוי דשם הוי', וזהו מה של' הפסוק הוא ל' עתיד והוה, דעיקר הגילוי דשם הוי' דלעילא הוא לע"ל, אבל גם עכשו הנה הארה מזה מאיר ומתגלה בר"ה שהוא זכרון ממש ליום ראשון, ולכן הנה יחתו מריביו ירעם וכו' ל' הוה דגם עתה הוי' יחתו מריביו, אמנם הוא ע"ד דכתי' כי מחה אמחה את זכר עמלק, הרי כתי' אמחה דאמחה בעצמותי ומ"מ כתי' מחה תמחה את זכר עמלק, והיינו דע"י עבודת האדם במחיית עמלק הנה עי"ז ממשיכים בחי' כי מחה אמחה בעצמותי, הנה כמו"כ בכדי שיהי' בחי' הוי' יחתו מריביו הוא ע"י עבודת האדם בעבודה דר"ה, שע"י עבודת האדם בר"ה בעבודה אמיתית הנה עי"ז ממשיכים להיות הוי' יחתו מריביו כו' וירם קרן משיחו.

ד) דהנה העבודה דר"ה הו"ע התשובה, שהתשובה דר"ה אינה רק על חטא ועון ח"ו כ"א הענין דתשובה בעצם, ולכן גם הצדיקים הרי עבודתם בר"ה הוא ג"כ בענין התשובה לפי שמצות היום הוא בתשובה דוקא, וכללות ענין התשו' בא על החטא, והוא ע"ד המבואר במ"א דכללות ענין העבודה גם עבודה אמיתי' במוח ולב כדבעי למהוי כחטא ח"ו יחשב מפני העדר תפיסת מקום של הנבראים גם מדרי' היותר עליונה בכלל, וזהו"ע התשו' של צדיקים בכלל ומצות תשובה בפרט, דתשובה היא מצוה ובענינה היא למע' מכל המצות שהרי בה וע"י נעשה סליחת