237

דכל המיצר לישראל נעשה ראש, ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ח"ו וגוזרים עלינו גזרות שלא ללמוד את התורה ושלא לקיים את המצות, ועבדים משלו בנו, מחרפים ומגדפים מערכת אלקים חיים, וכתי' באו גוים בנחלתך, ואיתא במד"ר (איכה) ירמיה קורא אותה נחלתנו, ישעי' קורא אותה בית קדשנו ותפארתנו, בא אסף ואמר לא נחלתנו ולא בית קדשנו ותפארתנו היא אלא באו גוים לתוך שלך, טמאו את היכל קדשך. וכתיב כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, אויבינו אין כתיב כאן אלא אויביך שהם אויבי ושונאי הוי', ועל עמך יערימו סוד כו', וכל כוונתו הוא אשר ח"ו לא יזכר שם ישראל עוד, ואיתא בשוח"ט כל זמן שישראל קיימין הוא נקרא אלקי ישראל ואם (היה לא תהי') יעקר ישראל אלקי מי נקרא. וכל כוונתם היא להעבירנו על חוקיך ח"ו, וכמו המן אשר ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים מבלי להשאיר ח"ו שריד ופליט, והיינו שרצה לאבד את היהדות, אויס רייסין אידישקייט, דכל ישראל מאמינים בני מאמינים באמונה פשוטה, דזה בכל ישראל בשוה, וכמאמר שם שמים שגור בפי כל, בפי נשים תינוקות וע"ה, דכולם אומרים ב"ה בעזרת השם, והמן הרשע בקש לאבד את היהדות, איתא במד"ר דאמר המן אין אני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות, והיינו דבכדי להפיק ח"ו מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים ר"ל לאבדם, הנה ההתחלה היא מאלו התינוקות של בית רבן, דזהו שאיתא במד"ר כתי' ויהי בימי אחז ומה צרה הי' שם, אמר אחז אם אין גדיים אין תישים כו', כך אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין זקנים, אם אין זקנים אין תורה, אם אין תורה אין ביהכנ"ס ואם אין ביהכ"נ אין הקב"ה משרה שכינתו בעולם, מה עשה עמד ונעל כל בתי כנסיות. וזהו ולא יזכר שם ישראל עוד, דישראל הוא יש ששים רבוא אותיות לתורה, והיינו דכל