164

ב) והנה הענין דואתה תצוה הוא אחר אשר פרט כל עניני עשיית המשכן והמקדש הנה אח"כ הוא אומר ואתה תצוה כו' דכללות ענין המשכן הוא דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ואמרז"ל בתוכו ל"נ אלא בתוכם בתוך כאו"א מישראל דכאו"א מישראל הנה בכל עת בכל זמן ובכל מקום שהוא הוא מכון לשבתו ית' דזהו ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל בכל מקום שהוא ובכל עת ובכל זמן שיהי', רק בתנאי דועשו לי מקדש, היינו אימתי ושכנתי בתוכם דוקא כאשר ועשו לי מקדש, דלי מקדש הפי' הוא מה שהוא מקודש אצלי, ומהו מקודש אצלו ית' כב"י הוא ועשו דוקא העשי' בפועל בקבעומ"ש, ועוד ועשו לי מקדש, דכל עניני עשיית האדם יהיו רק בענינים אלו שהם קדושים מלמעלה, היינו עפ"י חוקי ודרכי התורה, דהנה יש דברים וענינים מה שבנ"א בודאים אותם מלבם וחושבים אותם לענין כמו להבדיל ענין של תורה שאינם כלל עפ"י התורה, וכמו בכללות הענין דהנימוסים והקרירות שבעולם שמכבה ח"ו הבהירות דתורה, הנה זהו ועשו לי מקדש דכל העשיות של האדם גם במדות טובות והנהגות ישרות צריכי' להיות רק כמו שהם עפ"י תורה ואז הוא ושכנתי בתוכם, ובגמר ענין עשיית המשכן אומר ואתה תצוה דמשה דוקא יצוה דהגם דהעלאת הנרות הוא ע"י אהרן אבל הציווי והובאת השמן הוא ע"י משה, והענין הוא דהנה משה ואהרן הם שושבינא דמלכא ושושבינא דמטרוניתא, דמשה הוא שושבינא דמלכא ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא, דהנה הקב"ה וכנס"י הם חתן וכלה דהקב"ה נק' חתן ל' חות דרגא שהוא גילוי אוא"ס ב"ה בבחי' המשכה מלמעלמ"ט, וכנס"י נק' כלה בחי' כלה שארי ולבבי שהו"ע העלאת ותשוקת הנפש להכלל בעצמות אוא"ס ב"ה ומשה ואהרן הם הממוצעים בההעלאה וההמשכה, דמשה הוא שושבינא דמלכא בהמשכת העצמות ב"ה, ואהרן שושדמ"ט בהעלאת הנשמות מלמטלמ"ע, דהנה אהרן הוא שודמ"ט לעורר את כנס"י שהוא בחי' מל' למעלה ונש"י למטה להכלל בעצמות אוא"ס וזהו"ע העלאת הנרות היינו העלאת הנשמות, דנשמות נקראים נרות וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם, ושבעה נרות הם הז' מדרי' שיש בעובדי ה' דיש מי שעבודתו הוא באהבה ויש מי שעבודתו