150

כי התורה היא תורת חסד וכמ"ש ותורת חסד על לשונה, וחסד אמר יברא, וכש"כ התורה שהיא תורת חסד וחיים אלא שהתורה חפצה לגלות גלוי י"ג מדות הרחמים מן ההעלם אל הגילוי וזהו כאשר דברת לאמר דבכל עת ועת בעת עקתא וצרה כשיזכירו ישראל יגמה"ר האמורים בתורה יורוהו להם.

אמנם צריך להבין מה הוא ענין דכשעלה משה למרום מצא להקב"ה קושר כתרים מה הוא ענין האותיות בכלל ומה הוא ענין הכתרים לאותיות וכשהי' קושר כתרים לאותיות בקש ממשה שיעזרהו למה צריך להעזרה דמשה ומה הוא העזרה הברכה תצליח במלאכתך איזו מלאכה היא ועוד שצריכה ברכה ואז אמר משה ועתה יגדל נא כח אד', דלכאו' הי' לו לומר כח הוי' דכאשר דברת לאמר הן יגמה"ר הי' לו לברך דיגדל כח הוי' ומהו כח אד' דהלא שם אד' הוא דין, והגם שהוא א' דין שהוא ענין המתקת הדין ומכ"מ הוא דין דשם אד' הוא דבור דהדבור מעלים ומסתיר על עצם האור דלבד זאת שהדבור הוא רק חלק קטן מהאור שכל כמו שהוא בכח חכמתו ובינתו כמו שהוא לעצמו הנה עצם האור מתעלם ומסתתר באותיות הדבור וזהו דבריאת העולמות הוא ע"י הדבור דכתיב ל"ב פעמים ויאמר אלקים במע"ב דהתהוות העולמות הוא ע"י הדבור שם אלקים מדת הדין הצמצום וכמ"ש בראשית ברא אלקים דההתהוות בפועל הוא ע"י אותיות הדבור דשם אלקים דלהיות העולמות המה בע"ג ואינם בערך להאוא"ס ב"ה הבל"ג הנה בכדי שיתהווה העולמות הוא ע"י אותיות הדבור דבאותיות הדבור יש ב' צמצומים הא' דפנימיות ועצמות האור מתעלם בהאותיות שרק הארה חיצונית מאור השכל מאיר בהאותיות והב' דהארה זו גופא מתחלקת בהאותיות היינו שהאותיות מחלקים את האור ולכן יש הפרש בין דברים היוצאים מן הלב לדברים סתם, דדברים סתם הם מתחלקים יותר ודברים היוצאים מן הלב האור מאיר בהם ביותר, אבל בכל אופן הרי האותיות מעלימים על האור דהדוגמא מזה יובן למעלה דבכדי שיהי' התהוות עולמות הבע"ג מאוא"ס הבל"ג הוא ע"י אותיות הדבור שהוא ענין הצמצום וזהו ש' אד' שהוא דין והא' דין הוא המתקת הדינים ע"י גלוי התענוג בבריאת העולמות וכמ"ש שוקיו עמודי שש וארז"ל שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראתו, עמודיו שש שנברא לששה ימים, דכללות גלוי אור החיות הנמשך בעולמות הוא ע"י גלוי התענוג שבברה"ע שבזה נשלם הכוונה