21

כו' שזהו מקור ושרש דבחי' ממכ"ע שהרי בעליית הרצון שם הוא ההשערה על ע"ס ועצם האור שהוא למע' מעלות הרצון דאינו שייך שם ע"ס כ"א ספי' עד אין קץ ה"ז מקור ושרש דבחי' סוכ"ע.

קיצור. יבאר דע"י הקבעומ"ש דר"ה שהו"ע ההנחה בהתגלות לאלקות עי"ז ממשיכים אור חדש זכרון ליום ראשון. זכרון ממש לגילוי ראשון כמו שהוא לפני הצמצום אצי' דכללות.

טז) והנה עולם האצי' הוא ממוצע בין אוא"ס המאציל ב"ה אל הנבראים, וטעם הדבר הוא לפי דאצי' הפרטית ענינה הוא בחי' הגילוי והוא לצורך העולמות והנבראים וכדאי' בזהר דאצי' ע"ס הוא בגין דישתמודעין בי' כו', ובפרד"ס שער שם ב"ן ד' פ"א אי' דענין האצי' הוא בכדי שידעו אוא"ס והיינו דבכדי שהנבראים יהי' בהם ענין הידיעה והשגה באוא"ס ב"ה הוא ע"י האמצעי' דעולם האצי' שהוא ממוצע, כי עולמות הא"ס שלמע' מאצי' הוא בחי' העלם וסתימות ואצי' הוא בחי' הגילוי, ולהיות דאצי' הוא בחי' גילוי הנה גם בחי' חו"ב דאצי' שנק' נסתרות ה"ה ג"כ בחי' גילוי מה שלצורך העולמות וכידוע דחכ' הוא ראשית הגילוי וכמ"ש ויהי אור כו', ואי' בזהר דא חכ', דחכ' הוא אור וגילוי, ועם היות דעיקר ראשית ההשתל' הוא בינה, מ"מ הרי חכ' היא ראשית הגילוי וכמ"ש הוי' קנני ראשית דרכו, דהגילוי דשם הוי' בבחי' הקו הנה דרכו בעולם האצי' הוא בבחי' ראשית שהו"ע החכ' וכידוע דבענין המציאות בחי' בינה הוא הראשית, ובענין הגילוי בחי' חכ' היא הראשית, א"כ ה"ז גילוי שלצורך העולמות להיות בעולמות גילוי אוא"ס וכנ"ל בההפרש שבין ראשון וראשית דראשון הוא בחי' כתר דגם היא נקודה, אבל דלא נעיץ שאין לה שייכות להמדרי' שלמטה ממנו שזהו"ע ראשון שהוא מובדל, משא"כ ראשית היא בחי' חכ' דעם היותה ג"כ בבחי' נקודה עדיין שהיא בבחי' פשיטות עדיין אבל מ"מ הוא נקודה דנעיץ ומהאי טעמא נקראת ראשית דיש לה שייכות אל האחרות שהוא בחי' מל' ולכן הנה כל העלאת מ"ן מגיע עד בחי' חכ' כנודע, והוא מפני שחכ' הוא גילוי שלצורך העולמות והנבראים לכן מגיע שם העלאת מ"ן שלהם, ובדוגמא כזאת הוא ג"כ בבחי' אצי' דכללות שזהו ג"כ בחי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.