260

אלא שכתוב בו היום הזה. והיינו דר' הונא ב"ר אחא מתפלא על גודל הכח של עושי מצוה, דבכל מקום הנה השקפה היא ארורה, וכמ"ש וישקף הוי' אל מחנה מצרים וכאן נאמר השקפה בלשון ברכה. ולא עוד אלא שכתוב בו היום הזה. דגם עכשיו כאשר אדם עושה מצוה בכחו להחליף מקללה לברכה. וצ"ל מהו הפלא הזה שמתפלא ר' הונא ב"ר אחא, שהרי עושי מצוה הוא שעושין רצונו של מקום, וכאשר עושין רצונו של מקום אז ממשיכין ברכה העליונה, דכך היא המדה, דכאשר האדם עושה מצוה ומקיים רצונו ית' הנה בכח מצוה זו הוא ביכולתו להפוך מקללה לברכה. אך הענין הוא, דהנה איתא בעיקרים מאמר ד' פל"ו, דלפי שורת הדין הרי השכר של המצות ושכר העבודה הי' צ"ל שכר זמני ושכר גבולי, וטעם הדבר הוא לפי שעבודת האדם היא גבולי, ומאחר שעבודת האדם גבולי, לזאת הנה גם השכר צריך להיות גבולי וזמני.

ב) וביאור הענין הוא, דהנה המצות הם מוגבלים בזמן ומקום, וכמו מצות תפלין ה"ה מוגבלים בזמן, דמצותן הוא דוקא ביום ולא בלילה. וכן מצות ציצית הרי עיקר מצותן הוא ביום, דכסות לילה פטורה מן הציצית, וכן המועדים מוגבלים בזמן, וכמו שבת ויום טוב פסח סוכות ושופר כולם בזמן מוגבל. דהזמן הוא כפי קביעת העתים בכל מדינה ומדינה כמו שהם מתחלקים בחלקי כדור הארץ, אשר בכל מקום ומקום הוא כפי זמנו דוקא, ואם הקדים או איחר (לבד הזמנים שמוסיפים על פי תורה מחול על הקודש, או מקודש לחול) אינו כמצותו. וכן המצות הם מוגבלים במקום, וכמו מצות התלויות בארץ, ומצות התלויות בבתים. וכל המצות הרי הם מוגבלים בעשייתן, היינו בשיעורם, וכמו תפלין שצריכים להיות לא פחות מאצבעיים על אצבעיים, וכן שיעור מקוה אמה על אמה ברום ג' אמות. וכן כל המצות מוגבלים בשיעורם. נמצא דהמצות מוגבלים בזמן ומקום ואופן עשייתן. ואפילו המצות דחובת המוח וחובת הלבבות ה"ה ג"כ מוגבלים. דהנה מצות המוח היא המצות עשה הראשונה דאמונה, וכמאמר לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו.