138

תנאי בדבר, והתנאי הוא כאשר ועשו לי מקדש דאז דוקא ושכנתי בתוכם, וצ"ל מהו ועשו לי מקדש דלכאורה תיבת לי הוא מיותר והוא דבר המובן מאליו, והי' מספיק שיאמר ועשו מקדש כו' ומהו הדיוק לי מקדש. ולהבין כ"ז גם להבין מ"ש ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, דקדוש הוא מובדל, יושב מורה על ענין ההתיישבות, והוא דבר והיפוכו דהרי ההבדלה הוא מה שאינו בא בהתיישבות ואם הוא בהתיישבות הרי אינו מובדל. ילה"ת הא דמצינו שני מאמרים במעלת ערך התורה הסותרים זא"ז, דהנה אי' בזהר אורייתא וקוב"ה כולא חד, דאורייתא הוא בחי' חכ' וכמאמר אורייתא מחכ' נפקת, וקוב"ה עצמות אוא"ס וכולא חד וכמ"ש הוי' בחכ' דאיהו וחיוהי חד, דאיהו הוא בחי' עצמות וחיוהי בחי' חכ' וכמ"ש והחכ' תחי', הנה איהו וחיוהי הוא חד, היינו דאורייתא וקוב"ה כולא חד, ולפעמים כתיב עוטה אור כשלמה כו' וקאי על התורה דתורה נק' שלמה שהו"ע הלבוש, דלבוש הרי אינו בערך הלובש וההתאחדות שלו אינו התאחדות אמיתי ולא מיבעי בלבוש הגשמי שהוא אינו בערך הלובש ונבדל ממנו וכמ"ש כלבוש תחליפם ויחלופו, אלא אפילו לבושי הנפש אינם אלא לבוש בלבד, וא"כ כשאומר עוטה אור כשלמה הרי שהתורה היא בחי' לבוש לבד לגבי אוא"ס ב"ה. וכן מובן מהא דאי' בזהר תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה, הרי שהתורה עם האוא"ס ב"ה הוא בבחי' התקשרות, דכל התקשרות מורה על התאחדותן של שני ענינים שהם רחוקים זה מזה, דשנים שאינם רחוקים זה מזה ומתאחדים הנה התאחדותם נק' דביקות כדביקות עצם בעצם, אבל שני ענינים שהם רחוקים זמ"ז ומתאחדים הנה התאחדותם נק' התקשרות, וא"כ שני המאמרים במעלת ערך התורה