57

שניות, ומחרת יוהכ"פ היו עושין שמח"ת, ולמה קבעו שמח"ת בשמע"צ דוקא. ועצם הענין דשמח"ת הוא מה שמשמחים את התורה, ומי המשמחים אותה ישראל, ובמה משמחים אותה בזה שלוקחים הס"ת ומסבבים אותה סביבות שלחן הקריאה אשר שם קוראים בכל השנה באותיות התורה, ואחר שמסבבין את שלחן הקריאה מרקדין עם התורה ושמחים בה בשמחה גדולה ועצומה וזהו שמחת תורה שהיא השמחה של התורה, מה שישראל שמחים באותיות התורה, ומחזיקים בעץ החיים שבה ומשמחין את התורה.

קיצור. יקשה א) למה בשמע"צ אומר לכם, ב) אם ראוי' להיות רחוקה נו"ן יום מפני מה אינו כן, ג) מהו המשל דבנות נשואות למקום קרוב או רחוק, ד) שמח"ת הי' צ"ל בשבועות או עכ"פ למחרת יוהכ"פ שאז ניתנו לוחות שניות.

מד) והנה להבין זה י"ל תחלה ההפרש בין לוחות ראשונות ללוחות שניות דאנו מוצאים הרבה חילוקים בין לוחות ראשונות לשניות שבהם יש מעלות בראשונות על שניות, דהנה כתיב והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות, וארז"ל (עירובין דנ"ד ע"א) אלמלא לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל, ופרש"י חרות משמע חקוק ואינו נמחק לעולם ע"י הלוחות היתה תורה חקוקה לישראל מהשתכח מהן עולמית דכתיב לחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והיינו שהי' כולו פנים, דשכחה היא מבחי' אחוריים וחיצוני' והלוחות מפני שהיו כולו פנים ע"כ לא הי' שכחה, ואמרו (שם) אלמלא נשתברו הלחות לא הי' אומה ולשון שולטת בהם שנאמר חרות א"ת חרות אלא חירות, ופרש"י על הלוחות, בשביל הלוחות היו בנ"י בני חורין, והלוחות שניות היו מעשי ידי משה דכתיב פסל לך כו' וכתבתי כו' שהמכתב בלוחות שניות הי' מכתב אלקים מ"מ לא נאמר בהם חרות, וצ"ל שזה הי' בבחי' התלבשות והיינו שגם לוחות שניות הי' בבחי' חרות שהרי ארז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה שזהו התורה שניתנה בלוח"ש, רק שזהו בהם בבחי' התלבשות דבלוחה"ר הי' בהתגלות, ולכן לא הי' בהם שכחה מפני שהאור הי' בהם בגילוי ובלוח"ש בא בהתלבשות, והרי התלבשות היא ג"כ ירידה במעלה ומדריגה, וזהו שאמר רבינו נ"ע באגה"ק ד"ה דוד זמירות קרית להו, שגם לחה"א לא הי' בהם פנים ואחור, וצריכים לומר דאם לא נשתברו הלוחות לא הי' בחי' אחורים כלל בכל התורה, אבל