2

אשר מריבי ה' פועלים עליהם אשר גם המה יריבו נגד הוי', והנה הכתו' ה' יחתו מריביו הוא בל' עתיד יחתו ירעם ידין ויתן וירם דהם בל' עתיד וכן בל' הוה וכמו ככה יעשה איוב כל הימים דפירושו אשר תמיד הוא עושה כן, וצ"ל מהו ענינו שהוא בעתיד ובהוה, והנה הש' הוי' של הפ' דה' יחתו מריביו הוא ש' הוי' הח' מן התשעה אזכרות שהזכירה חנה בתפלתה דתשעה סדרי התקיעות (שהם ל' קולות) ותשע ברכות במוסף ר"ה הם כנגד התשעה אזכרות דתפלת חנה, ושם הוי' דפסוק הוי' יחתו הוא שם הוי' הח' דתשעה אזכרות, והנה גבי שם הוי' מצינו דכתיב ל' מלחמה כמ"ש הוי' איש מלחמה הוי' שמו וכתי' מלחמה לה' וא"כ איך הוא נמשך משם להיות הוי' יחתו מריביו, וביותר אינו מובן דמל' מריביו משמע דעיקר המריבה הוא נגד ש' הוי' דוקא ואיך משם נמשך להיות הוי' יחתו מריביו.

ב) אך הענין הוא, דהנה הוי' יחתו מריביו הוא שם הוי' דלעילא שהוא שם הוי' הח', דמ"ש הוי' איש מלחמה וכן מלחמה להוי' כו' הוא שם הוי' דלתתא שהוא שם הוי' דז"א, ולכן כתיב בו הל' איש שהוא בבחי' ז"א, ושם שייך ענין המלחמה מה שישנם מריבים נגד הוי' שהו"ע גילוי אור, אבל בשם הוי' דלעילא שם אינו שייך ענין המלחמה כלל, אלא אדרבא משם נמשך להכרית את האויב וכמ"ש כל אויביך יכרתון, דכתר שהוא למע' מהשתל' הוא אותי' כרת שמכרית ומאבד כל אויבי ה', וזהו ה' יחתו מריביו שהוא שם הוי' הח' שם הוי' דלעילא אשר משם הוא שנמשך להיות יחתו מריביו, ולפ"ז צ"ל דזה מה שהוי' יחתו מריביו הנה העיקר יהי' זה לעתיד, דהלא גילוי שם הוי' דלעילא הוא לעתיד, דלעתיד דוקא יאמרו ליצחק כי אתה אבינו דיצחק ח"פ הוי', לפי שלעתיד יהי' הגילוי דשם הוי' דלעילא שהוא שם הוי' הח', וזהו שארז"ל (ערכין י"ג ע"ב) כנור של מקדש של שבעת נימין הי' שנא'