תמה

המדות ומתענג במאד על הגילוי אור שמאיר במוחו ונרגש בלבבו, ועי"ז גורם למעלה ג"כ שיומשך בחי' אוא"ס שלמעל' מהשתל' בבחי' חכ' ומדות העליונים ואז אין החיצונים יכולי' ח"ו לקבל איזה יניקה, דדוקא מהמקיף יכולים לקבל משום דשם כחשיכה כאורה|151 אבל כשאור המקיף נמשך בבחי' פנימית הרי צ"ל ביטל דוקא והקלי' שהם יש ומציאות נפרד אינם יכולים לקבל, ועוד זאת דאהב"ת זו הוא מקור הרמ"ח מ"ע וכמ"ש בסש"ב ח"א פ"ד כי המקיימן כו' בו²⁷⁴, וע"י קיום מ"ע הרי נמשך המקיף בפנימי, ובמילא אין החיצונים יכולים לקבל שום יניקה ח"ו.

והנה שר הטבחי' הם ורידין, דהורידין הוא שבהם נמשך הדם ובהם גם הדם הבא מבירור הלב ועולה אל המוח שבראש וכן נמשך לכל האברים, וענינו בעבוד' רתיחת הדמים דקדושה שהו"ע האהבה ברשפי אש²⁷⁵, כי העבודה דקנה הוא בחי' אהבה הנמשכת כמים²⁷⁶ בחי' אהבה בתענוגים, ושר הטבחים בעבודה הוא בחי' אהבה כרשפי אש, דע"י עבודה זו הנה אש אכלה אש²⁷⁷, דהאש דקדושה אוכלת את האש דלעו"ז המתפשט בתאוות גשמים ובענינים החומרים, וזהו שת"א על שר הטבחים²⁷⁸ רב קטלייא והיינו דבעבודה זו שורף ומכלה את התאוות ורצונות זרות דעי"ז הוא מכרית יניקת החיצונים מאופן הא' שהוא ע"י הריבוי צמצומים, דריבוי הצמצומי' נמשך ע"י רוח הבהמה היורדת למטה שמשפיל א"ע בתאוות גשמים ומסור ונתון לענינים החומרים, אבל ע"י העבודה דשר הטבחי' שהוא רשפי אש האהבה באלקות ה"ה שורף ומכלה את כל התאוות ורצונות זרות ממילא לא יוכלו לקבל מזה יניקה, ועוד זאת דע"י האהבה ברשפי אש הרי קיום המצות הוא בזהירות יתירה בכלל ובפרט שהוא סור מרע, וכמו שאנו רואים בטבעי בנ"א דהאוהב באמת מיקר במאד בציווי אהובו ומקיימו בהידור וזהיר בכמה זהירות מהפכו, וכן הוא בעבודה דע"י האהבה ברשפי אש הנה קיום המצות הוא באופן אחר לגמרי ובתוקף הזהירות דסו"מ שז"ע שס"ה ל"ת, והשס"ה ל"ת גורמים הפרדת והרחקת הרע מן הקדושה שלא יוכלו להגביה א"ע לינק מהמקיף עליון. ושר האופים בעבודה הוא כמ"ש²⁷⁹ ואפו עשר [כו'²⁸⁰] לחמכם בתנור אחד, לחם הוא תו' כמ"ש²⁸¹ לכו לחמו בלחמי, ולחם זה