תמד

פרעה דקדושה. והנה שר המשקים זהו קנה כי בקנה יש גידי המוח שבהם ועל ידם נמשך לחלוחית המוח ללב ולריאה ואמרז"ל (חולין דמ"ה ע"ב) תלתא קני הוו (לאחר שהקנה נכנס לחזה מתפצל לשלשה, רש"י), חד פריש לליבא וחד פריש לריאה וחד פריש לכבדא, ולכן נק' שר המשקים לפי ששואב הלחלוחית שבמוח וממשיכה ללב ולריאה, והנה כמו שהמים מצמיחי' כל מיני תענוג²⁶³ כך ע"י הקנה נמשך בחי' התענוג באלקות מבחי' רוממות אל, והיינו כשמתבונן בהפלאת ורוממות אוא"ס איך שאוא"ס מופלא ומרומם מגדר עולמות דגם העולמות היותר עליוני' אינם בערך הא"ס כלל דלכן אני ד' לא שניתי²⁶⁴ שלא יש שום שינוי כלל מקודם שנבה"ע לאחר שנבה"ע משום שאינו בערך כלל, וכשמתבונן בזה באריכות ההתבוננות הרי מאיר האור במוחו ומתענג מאד על הפלאת ורוממות הא"ס, וע"י הקנה נמשך ההתבוננות הזאת בלב ג"כ כי העיקר הוא שיורגש בלבו דוקא וכמ"ש²⁶⁵ נודע בשערים בעלה ואי' בזהר²⁶⁶ כחו"ח לפום שיעורא דילי' לפום מאי דמשער בלבי' וכתי'²⁶⁷ וידעת היום והשבות אל לבבך דוקא, שצ"ל ההשבה אל הלב²⁶⁸, דהלב הוא עיקר הפנימית שהוא המחלק חיות לכל האברים ע"י הרוח חיים והדם הנמשך מן הלב וכמאמר²⁶⁹ ליבא פליג לכל שייפין, דכן הוא גם בעבודה הרוחנית שהלב ירגיש ג"כ ענין הפלאת רוממות גדולת הא"ס מה שעי"ז בא לאהבה בתענוגים והוא מה שמתענג מאד על אלקות ונמשך בבחי' דביקות עצומה לדבקה בו ית' וכמא'²⁷⁰ זכור אב נמשך אחריך כמים דכמו שטבע המים לדבק הנה כמו"כ ע"י בחי' התענוג שמתענג על אלקות ה"ה מתעורר באהבה עצומה לדבקה בו, ועי"ז מכרית את אפשרי' היניקה של החיצונים שלא יוכלו לינק ממקום גבוה, כי בכחות הנפש הרי התחלת הכחות פנימי' הוא מכח החכ' ולמטה, והכחות דרצון וענג הם למעלה מהכחות פנימי' ועניני'²⁷¹ למעלה הוא מה שלמעלה מסדר ההשתל' כי התחלת ההשתל' הוא מספי' החכ' אבל ענג הוא למעל' מהשתל', וכן ההתבוננות הוא בבחי' אוא"ס כמו שהוא מופלא ומרומם מעולמות, ועם היותו מופלא מ"מ הרי משיגו דנמשך במוח ולב שזהו"ע הקנה שהוא קנה חכ' קנה בינה²⁷² דתחלה מאיר גילוי התענוג בהתבוננות במוחו ואח"כ ע"י הקנה נמשך התענוג בלב שנרגש גם שם עד שהלב מתפעל באהבה בתענוגים, והיינו דהמוח שליט על הלב בפנימיותו²⁷³, והכוונה בזה דהלב מתחיל לצאת מהגדרתו שהו"ע