שיט

עילה להרהור, אבל הוא עצמו ג"כ אינו אלא עלול105, וגם עלול זה דדיבור שבמחשבה הרי יש הפרש בין היותו כלול בעילתו במחשבה שבמחשבה לגבי יציאתו למציאות לעצמו, והוא היסוד והשורש להעלול דהרהור, דבזה שהוא106 מתגלה מהיותו כלול בעילתו למציאות לעצמו להיות בו הכח ללקט האותיות ולסדרם כפי הנאות והנרצה בהאופן ההוא של ההשכלה אשר ההרהור הזה מכילו.

ז) וביאור דבר זה יש להבין בעומק יותר מה מתחדש בדיבור שבמחשבה ביציאתה למציאות לעצמה לגבי היותה כלולה בעילתה במח' שבמח', דהלא גם בכללות ענין הדיבור שבמח' הרי אין בו התחדשות לגבי מחשבה שבמחשבה, וכנ"ל שבמח' שבמח' ישנם האותיות, דכל השכלה ישנם האותיות שלה כמו שהם בעצם, רק דהעילה107 דמח' שבמח' הוא גילוי אור ההשכלה בריבוי רב ומשו"ז האותיות בלתי נרגשים ובלתי ניכרים, ובהעלול דדיבור שבמח' בהיותו כלול בעילתו האותיות ניכרים שם אלא שאינם נרגשים כלל לאיזה מציאות ניכרת, ובהעלול דדיבור שבמח' כמו שנעשה מציאות לעצמו הנה גם האור שכל דעילתו שהיא מחשבה שבמחשבה מתגלה וכנ"ל דאין חידוש בדיבור שבמח' לגבי מחשבת השכל, והיינו דכל אותה ההשכלה בריבוי אופנים נתגלו גם האותיות דריבוי האופנים, א"כ הרי אין הפרש גם בהעלול דדיבור שבמח' לגבי עילתו מח' שבמח', ומכש"כ שאין הבדל בהעלול דדיבור שבמח' בין היותו כלול בעילתו ליציאתו למציאות לעצמו. אך באמת אינו כן, שבמחשבת108 השכל הנה כל האופנים שבההשכלה מאירים כולם בשוה בלי הבדל אופן אחד על זולתו, דהאופנים שבהשכלה בהכרח שיהי' להם קדימה אופן אחד על זולתו, והקדימה דאופן אחד על זולתו הרי אינו רק|20 קדימה מספרית מה שהא' קדום לב' וב' לג', אלא שהיא קדימת המעלה מה שאופן109 זה הוא קדום במעלתו על אופן הב', ועם זה הרי באופן הב' יהי' בו איזה פרט או האור מקיף דכללות מהותו יהי' בו מעלה על האופן הקדום לו, ולפעמים יכול להיות מעלתו של הפרט או האור מקיף של האופן המאוחר אשר דוקא הוא משלים שלימות העצמי של האופן הקדום לו שהוא מעולה ממנו. וזהו ההפרש כללי בין העלול דדיבור שבמח' בהיותו כלול בעילתו לכמו שנעשה במציאות לעצמו. וכן הוא גם בכללות בין העלול דדבור שבמח' להעילה דמח' שבמח'. ויובן זה בהמשל דציור110, דהנה מי שכותב איזה תמונה, הרי לבד זאת שהתמונה צ"ל משוכללת בצבעים, קוים וענינים מתאימים כאלו הוא בחיים בפועל, דזהו כל ענין הציור שלא יהי' ניכר כלל שהוא ציור אלא שיהי' כאלו רואה הדבר ההוא כמו שהוא בחיים, הנה עוד זאת משלימות הענין הוא שהתמונה בפרטי' צריכה להראות גם על המקום והזמן, וכמו עד"מ אם התמונה היא

הערות

  1. 105. שם: העלול.
  2. 106. שם: הוא.
  3. 107. שם: דבהעילה.
  4. 108. שם: דבמחשבת.
  5. 109. שם: שבאופן.
  6. 110. ראה גם לעיל ע' לו ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.