תלג

באלקות הוא ע"י התפלה, הנה לבד זאת הרי התקשרות המדות לאלקות הוא בתפלה, דכל האומר אין לי אלא תורה¹⁵⁸, והיינו דכל עבודתו הוא רק בידיעת ולימוד התורה בלבד הרי גם תורה אין לו|84, וצ"ל תחלה העבודה דתפלה, כי בכדי שיהי' לימוד התורה כדבעי למהוי שיתקשר נפשו בחב"ד שבתו' שהיא בחי' חכמתו ורצונו ית' זהו דוקא ע"י הקדמת התפלה, כי יוכל להיות גם שעסק בתורה הרבה ומקשר דעתו ומח' בזה, מ"מ הוא רחוק לגמרי מאור התורה, דענין הדביקות בתורה הוא שירגיש שזהו חכמתו ורצונו ית', ער זאָל דער פילין און דער הערין אַז דאָס איז חכמתו ורצונו ית' ויניח א"ע לגמרי מכל וכל לבחי' חכמתו ורצונו ית' שבתו', והיינו דלבד זאת מה שכללות ענין הידיעה וההשגה אמיתית אפשר להיות רק ע"י הקדמת הנחת עצמו, דבכדי לידע ולהבין איזה ענין שכלי הרי בהכרח שיניח א"ע ער זאָל זיך אַוועק לייגן היינו שיפנה א"ע מכל עניני ענג ורצון אחר וישעבד עצמו לידע דבר זה, כי בלי הקדמה והכנה זו א"א להגיע לשום ידיעה והשגה כלל, והו"ע המסירה והנתינה מה שמוסר ונותן עצמו על הדבר ההוא להבינה, אשר כן הוא בכל דבר שכל וחכמה שבכדי שיוכל להבינה ולהשיגה צריך להיות תחלה השעבוד שהו"ע המסירה והנתינה לכללות הדבר ההוא, ואח"כ כאשר נכנס מעט בידיעת ההשכלה ההיא הרי השכל'¹⁵⁹ עצמה משעבדו, שנעשה נוגע לו הדבר ההוא, דיא השכלה אַליין ציט עם צוא, עס וערט אים דיא זאַך נוגע, עס ציט אים אייף ויסין דעם דבר שכל ההוא און עס פאַר נעמט אים אז ער קאָן קין אַנדער זאַך ניט טראַכטין, ואז הנה במילא מניח א"ע להדבר ההוא, וכל התקשרות בהשכלה הוא לפי ערך אופן מעלת ההשכלה, דבשכלים יש עליון ותחתון גדול וקטן שכל פשוט בינוני מעולה ונפלא ואינו דומה ההתקשרות וההמשכה שמקשר וממשיך השכלה בינונית לכמו ההתקשרות וההמשכה שמקשר וממשיך שכל נפלא, וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א דגם איש בינוני שאיננו עוסק תמיד במושכלות ורק יש לו ידיעה טובה בהבנת ענין שכלי, דלפעמים כאשר שומעין שכל נפלא בהסברה טובה ה"ה נמשך אחרי ההשכלה ההיא וזה מנתקו עס רייסט אים אָפּ מעניניו, וכאשר שומעים שכל בינוני הגם שמקבל את הדבר ומובינו¹⁶⁰ בטוב טעם ודעת ומ"מ אינו כלל כמו ההמשכה שפועל בו שמיעת שכל נפלא, לפי שבכל השכלה הרי מדת ההתקשרות וההמשכה שבה היא לפי רום מעלתה העצמית, ולפי אופן הבנתו בהענין דאינו דומה