שמה

כג) וזהו דוד לקביל דרגא דילי' קאמר דכתיב אלקי דידי שהוא בחי' מל', בגין דבעא לסלקא שבחי' ולאעלא לנהורא עילאה לאתערבא דא בדא למהוי כולא חד, שזהו ארוממך אלקי המלך לרומם בחי' המל' להרוממות דאוא"ס ב"ה שמרומם מן העולמות, שבענין השמות הוא שם הוי' שלמעלה מבחי' מקור לעולמות, דעולמות הם הגבלה, זמן ומקום, ושם הוי' הוא הי' הוה ויהי' כאחד²⁷⁰, ולכן אני ה' לא שניתי²⁷¹ כלל מהתהוות העולמות, ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר שנברא העולם²⁷² בשוה²⁷³, ומ"מ ההתהוות הוא משם הוי' דהוי'²⁷⁴ ל' מהווה²⁷⁵, אך ההתהוות דמשם הוי' הוא בדרך ממילא וכמ"ש²⁷⁶ יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו כו', דההתהוות משם הוי' אינו בבחי' כח, היינו בבחי' שייכות ובבחי' מקור לעולמות, שהרי הוא בעצם היפך ענין העולמות, דעולמות הן מציאות ושם הוי' הרי אפס זולתו ואין עוד מבלעדו כלל, רק מפני שהוא כל יכול ע"כ כשעלה ברצונו ית' שיהיו עולמות נתהווה מציאות העולמות בדרך ממילא, וכמא'²⁷⁷ במח' א' נבראו כל העולמות, וכמ"ש²⁷⁸ כי הוא אמר ויהי, אמירה היא בלב²⁷⁹ היינו במח', ואומר כי הוא אמר ויהי בדרך ממילא, ומח' א' היא בחי' שם אלקים הכללי הנ"ל שבא משם הוי' בדרך ממילא, דהיינו באין ערוך ולא בבחי' התלבשות כלל, ומ"מ ההתהוות בפועל הוא מהכחות פרטים דשם אלקים, כי מבחי' מח' א' דהיינו בחי' שם אלקים הכללי לא הי' מתהווה עולמות בבחי' יש ממש, ולא הי' בהם ידיעת וגילוי אלקות, כ"א הי' מתהווה בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין שהן בחי' ביטול בתכלית, ובכדי שיתהוו עולמות בבחי' מציאות ושיהי' בהם ידיעת אלקות זהו דוקא ע"י המדרי' פרטי' דשם אלקים, וכ"ז הוא משם הוי' בדרך ממילא ובאין ערוך, להיות דההתהוות משם הוי' אינו בבחי' כח כ"א בבחי' יכולת שהוא כל יכול גם להוות העולמות. וזהו ההפרש בין האמונה דנש"י להאמונה דחסידי אוה"ע שהמה אינם מאמינים בשם הוי' רק