רכב

דבשופטני (שוטים) לא עסקינן¹⁵³, והיינו דמי שעדיין לא קרב אל הקדש ולא ביער את הרע ולא הכניס את האור בסו"מ וע"ט כפשוטו הנה אינו בכלל עובדי ה', ומקרא מלא דיבר הכתוב ועבדתם את הוי' אלקיכם, דמדבר במי שהוא עובד הוי' באמת, ועסקו בעבודתו הוא בסו"מ בדקות דדקות שהו"ע עשיית הכלים, להיות כלי לאלקות דזהו וברך את לחמך וגו', ומ"מ הנה יכול להיות שלא יהי' לידת וגילוי האור¹⁵⁴, וגם אם לפעמים מתגלה איזה אור וגילוי הוא רק לפי שעה ואינו בר קיימא כלל, דזהו"ע עקר ושיכול בעבודה בנפש האדם. ועיקור ושיכול זה מתיחס בעיקרו אל האם, דהנה אבא ואימא הם חו"ב שהם השכלה והשגה, וכתי'¹⁵⁵ אם הבנים שמחה, דבנים הם מדות, דלידת המדות הם מאו"א¹⁵⁶, וכמו שאנו רואין במוחש דכאשר האדם משכיל ומתחכם באיזה דבר ומשיגה בטוב, והיינו דכאשר משכיל אשר דבר זה הוא דבר טוב, ומשיג זאת בהשגה טובה, הרי בהכרח שמתעורר מדת האהבה בלבבו להתקרב אל הדבר הטוב ההוא, וכן הוא בפועל אשר לא ינוח ולא ישקוט עד אשר משיג הדבר הטוב ההוא בפועל, אשר ע"כ כאשר עוסק בידיעת והשגת אלקי, כמו עד"מ כשמשכיל ומתחכם בהענין דהוי' ואלקי' כולא חד¹⁵⁷, דאלקים הוא כח ואור האלקי המוסתר שהו"ע הטבע, והוי' הוא האור האלקי הגלוי, ומשיג את הענין בטוב טעם בהשגה טובה איך דאני הוי' לא שניתי¹⁵⁸, שהטבע עצמו הוא אלקות ממש, ומתבונן בזה שעה ארוכה, הרי בהכרח דידיעה והשגה זו יפעול בו התפעלות המדות באהוי"ר, ואשר בגלל זאת ישנה את טבעו הגשמי שלא יהי' נמשך אחרי עניני העולם, ער זאָל ווערען קאַלט צו אַלע עניני עולם, ועיקר עסקו יהי' בתורה ועבודה, ויברר ויזכך את מדותיו להיות עפ"י התורה, ובמוחש אנו רואין שאינו כן, דהגם שיודע את הענין ומשיגו בכי טוב, ומ"מ אינו מתפעל על זה כלל, ונשאר רק בהעלם במוחו. ולפעמים הוא מתפעל על זה ואפשר להיות שההתפעלות תהי' בהתלהבות גדולה אבל אינו בר קיימא, וכמו שאנו רואין במוחש דלפעמים יתעורר האדם בהתעוררות טובה הן בענין הלימוד והן בענין העבודה בפועל ומדבר בהתפעלות גדולה בטוב ועילוי הדבר ההוא, ומסביר את הענין בכי טוב, ובהנוגע אל הפועל הנה לפעמי' הוא מתחיל לעבוד בפועל איזה זמן, ועל הרוב אינו בא כלל אל הפועל, ובכל אופן שאינה באותה המדה שהיתה ההתעוררות שלו כלל, דזהו עיקור ושיכול בעבודה. וזהו ועבדתם את ה"א וגו', דגם מי שהוא בכלל העובדים בקיום התומ"צ וקובע עתים לתורה, וגם לומד פנימי' התורה ומשכיל ומתחכם