עו

הקו הוא מהאוא"ס שלפה"צ, דהיינו מבחי' הגילוי שהוא בחי' הכח הבל"ג, כ"א שמדידה זו זהו ע"י הרשימו, דרשימו מגביל אור התפשטותו של הקו הבלתי מוגבלת, הנה עי"ז נעשה אור הקו שאחר צמצום הרשימו בבחי' קו המדה. וז"ש בע"ח|350 שאחר הצמצום בא אור הקו במדה ובמשקל, שעי"ז נעשה בערך להיות ע"י התהוות הכלי, ולהיות בבחי' אור אל הכלי להתלבש בתוכה, שבזה הוא נותן כח בהכלי שהכלי מגבלת את האור בהתלבשותו בתוכו, שהרי גם לאחר הגבלת הרשימו, מ"מ הרי האור הוא בבחי' בל"ג לגבי הכלי, והכלי צריכה להגביל את האור, ולעשות בו ציור ותמונה לפ"ע מהותה, וכמ"ש הפרד"ס³⁵⁵ בשער עצמות וכלים³⁵⁶, משל על זה ממים הניתנים בכלי זכוכית, או אור השמש המאיר ע"י הזכוכית שנראים כמראה הזכוכית, הנה כח זה הוא ע"י הקו שנמשך מהגבלת הרשימו, והעיקר הוא לפי דשרש הכלים הוא מן הרשימו, ולזאת הנה כשם שבחי' רשימו מגבלת את האור הבל"ג, שבא בבחי' גבול ובבחי' קו המדה, הנה כמו"כ הכלים מגבילים את האורות. ולפ"ז יובן דבחי' רשימו והאור המתלבש בהרשימו, היינו האור הבל"ג שלפני הצמצום שבא בבחי' גבול ומדה ע"י הרשימו, הרי זה ג"כ כמו כלי ואור, אלא שזהו ענין כלי ואור בשרש הראשון, ומן הרשימו נמשך הקו בבחי' מדה וגבול, ומהתעבות האור שהיא ההגבלה שהרשימו עושה בהקו נעשה הכלי, והיינו דשרש הכלים בעצם הוא מהרשימו, ומ"מ הוא לפ"ע האור, והאור בא לפ"ע הכלי, ומתלבש בה, והכלי מגבלת את האור, דאז דוקא הרי האור פועל עילוי הכלי, ומהאי טעמא נקראים כלים דאצי' חומר לפי דשרש התהוותם הוא מהרשימו שהוא כח נעלם.

קיצור. יבאר דרשימו מגביל גם את האור הבל"ג, והמשל מרשימת ציור הבנין קודם הבנותו, רשימו הוא כח נעלם והוא שרש התהוות הכלים, ולכן הכלים מעלימים על האורות להיותם כחות נעלמים, והתהוותם בפועל ע"י האור, קירוב הפועל אל הנפעל, אותיות המושכל לפי מעלת אורו, הקו להיותו בא מן וע"י הרשימו לזאת מודד מדידת האורות והכלים.

ענינים. טו רשימו, א) כרושם על בנין, ב) שרש לכלים.

וזהו בסכת תשבו שבעת ימים כו', דסוכה הוא המשכה מבחי' אוא"ס הבל"ג, דבסוכה עיקרה הסיכוך שהוא מקיף, דשרש ההמשכה הוא מבחי' אוא"ס הבל"ג, דהגילוים שבסוכות הוא מהעבודה ותשובה דר"ה ויוהכ"פ שמעוררים בבחי' עצמות אוא"ס ב"ה, וההמשכה והגילוי מזה הוא בסכת, שזהו בחי' וימינו³⁵⁷ תחבקני[ednref_60_*],