רכא

רק אותה הבחינה והמדריגה שהוא בבחי' ממוצע בין המאציל העליון ב"ה אל הנאצלים, והיינו בחי' תחתונה שבמאציל שנעשה בבחי' ממוצע שמתעלם בפנימי' הכתר כנ"ל בכדי שיהי' בחי' שרש ומקור לנאצלים, א"כ ה"ז בחי' העלם השייך אל העולמו', והגם שאין זה בחי' ההעלם של הגילוי, דרק ההעלם של הגילוי הוא שרש ומקור הנאצלי', מ"מ ה"ז מה שמתעלם בכדי שיהי' בחי' העלם של הגילוי, אבל הנשמות ה"ה מושרשים בבחי' עצמות א"ס, הרי שגדלה מעלת מדריגת הנשמות על מעלת מדריגת הים. וזהו מה שגידל אתכם דוד בספרו שאמר לגוזר י"ס לגזרים, והיינו שדוד הודיע דזה מה שהים נקרע לפני ישראל הוא מצד עצם מעלת הנשמות שהן למעלה מהים, ולכן הנה זה דוקא נקרא בשם הגדלה, והיינו דזה מה שמבואר בתו' ענין קרי"ס הגם שמבואר בארוכה כנ"ל ומ"מ אין זה נקרא הגדלה לפי שבתורה מבואר הנס דקרי"ס כמו שמבואר כל האותות והמופתים בתורה, ואינו מבואר ההגדלה של מעלת מדריגת הנשמות, ואדרבה הנה בזה שנא'¹⁵⁰ ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים, הנה בזה מבואר מעלת מדרי' הים, דנשמות שהם בבחי' ארץ נתעלו ע"י הים, שהי' בהם גילוי בחי' עדאתכ"ס בגילוי כנ"ל, אמנם דוד מחלק קריעת הים וההעברה בתוכו לב' ענינים, ואומר לגוזר י"ס לגזרים כל"ח, והעביר ישראל בתוכו כל"ח, דלגוזר י"ס לגזרים זהו מעלת ישראל שהים נתבטל לפניהם מצד עצם נשמתם, והעביר ישראל בתוכו הוא מעלת הים שהנשמה שבגוף נתעלה על ידו. וזהו שאנו אומרים בנוסח ההגדה אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו¹⁵¹, ולכאורה מפני מה דיינו בזה, אך הענין הוא דבזה הודיע מעלת ישראל שהן למעלה מן הים, דהים נקרע לפניהם. וזהו מה שאנו אומרים בוקע ים לפני משה, היינו גם מדרי' משה שבכאו"א מישראל שהוא בחי' הדעת אלקי שבכאו"א מישראל¹⁵², שהרי כאו"א מברך חונן הדעת, ואָס באַ יעדערען איז דאָ אַ ידיעה והכרה אין אלקות שזהו מצד עצם הנשמה, וזהו בוקע ים לפני משה, שהוא בחי' עצם הנשמה. וזהו אז ישיר משה ובנ"י את השירה הזאת, אז הוא עצם הנשמה שהוא מאז ומקדם, היינו הניצוץ האלקי שבנשמה שהיא מדרי' תחתונה שבבורא ית' כנ"ל, ומפרט משה ובנ"י לפי שהם ב' בחינות ומדריגות, עצם הנשמה והארה ומקצת הנשמה המלובשת בגוף. ועם היות שמפרט אותם להיותם מדריגות חלוקות בעצם מהותן, וכנ"ל דעצם הנשמה הוא הניצוץ אלקי מדריגה התחתונה שבבורא ב"ה, ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה הם המקיפים דחי' יחידה, וההארה ומקצת הנשמה המלובשת בגוף, מ"מ אומר ע"ז ישיר ל' יחיד, להיות דבקרי"ס הי' ההתחברו' דעצם הנשמה עם הנשמה שבגוף דאז הרי משה ובנ"י הם בחי' אחת.

יז) וזהו לא תהי' משכלה ועקרה בארצך, דהנה בעבודה הרי צ"ל ב' הענינים סור מרע ועשה טוב שהם בעיקרם ב' מיני עבודה עד רום כל המעלות,