פח
אלוקה תמצא, וכמו שאף שידוע לנו בבירור גם ע"פ שכל אנושי שהמקום והזמן הם נבראי' ומחודשים436, והוא ית' למעלה מעלה מבחי' מקום וזמן437, והרי ידיעה זו היא ידיעה שכלית בריבוי הסבר איך היות הענין כן ומוכרח שהוא כן ואי אפשר להיות בשום אופן באופן אחר, והיינו דידיעה זו באה מסודרה בסדר מושכלי ע"פ שכל אנושי, ומ"מ הנה ידיעה זו בלתי נותנת לנו שום מושג באלקות מה הוא, וטעם הדבר הוא לפי שאין אנו משיגים מהו ואיך הוא לא מקום ולא זמן, דכל השגתנו מוגדר רק בדבר שבבחי' מקום, איזה מקום שיהי', גשמי או אפילו רוחני, אבל רק מה שהוא בגדר מקום, דהרוחני אם שאינו בא בתפיסה במושג ממש כמו הגשמי, אבל מ"מ הרי יש בו איזה תפיסא עכ"פ, דכן הוא אפילו בענין המקום דאפשר להיות מקום רוחני, וכהב' דיעות[ednref_68_*] שהביא בעקרים מ"ב פי"ז בענין המקום, הא' שהמקום המקיף את הגשם נק' מקום, והב' הוא שהמקום הממולא נק' מקום, והיינו הפנוי והריקות אשר בו יכנוס הגשם נק' מקום, ויבואר ע"ד דאי' באמ"ב בפתח השער פ"ג בענין שטח כללי שהוא ו"ק, אבל באמת אינו אלא ג' או"ר ועומק, ולדבריו הרי יצוייר דנקודה לבד הוא מקום, ובדוגמתו יצוייר מקום ברוחניות, אבל בכ"ז הרי יש בו תפיסא והגדרה באיזה דבר שיהי', וכן אנו משיגים את הזמן, אבל לא מקום ולא זמן אין אנו משיגים כלל, והרי מוסכם מכל החוקרי'[ednref_69_*] דלמעלה מגלגל התשיעי אין שום מקום כלל ולא ריקות, והוא המקום דמקום ההוא ואינו כלל מעין מקום שלנו המוגדר בשטח דמעלה ומטה כו', וה"ז רק שאנו יודעים שיש בלי מקום, אבל מהו בלי מקום אין אנו יודעים, וכ"ש בחי' לא מקום ולא זמן דאלקות דזה אין לנו שום מושג בזה. דהנה בענין בלי מקום הרי יש לנו איזה מושג בזה ממה שמצינו מעין זה בכחות הנפש, דמבשרי438 אחזה[ednref_70_*], שנראה439 בחוש באדם הגשמי שיש לו שכל וחכמה להשכיל כל דבר אשר יעשה, ולפי מה שהסכימה חכמתו כך נוטה רצונו לעשות הדבר ההוא שחייבה חכמתו, דכמו שחייבה חכמתו להדבר ההוא כך יש לו רצון ותשוקה לאותו דבר שהחכמה מנהגת את הרצון וע"פ הרצון מחשב ומהרהר איך לגמור מה שעלה ברצונו, דפעולת הדבר אינה נגמרת אלא ע"י הרהור אותיות מחשבתו, דאותיות הללו הן למטה ממדריגת הרצון. והנה מקום משכן השכל הוא
הערות
- 436. ראה גם מו"נ ח"א פנ"ב.
- 437. ראה מו"נ שם. ח"ב פי"ג. תניא שעהיוה"א פ"ז. ובכ"מ.
- 438. איוב יט, כו.
- 439. מכאן עד תיבות "הרי זהו" הוא לשון אדמו"ר הזקן בלקו"ת ביאור לד"ה שוש אשיש (שבהערה ד"ה "דמבשרי") בשינויים והוספות. [edn_68_*] וכהב' דעות: ראה ג"כ לקו"ת הוספות לויקרא רד"ה להבין מ"ש באוצ"ח [נא, סע"ב ואילך]. בספר החקירה להצ"צ מע' מקום [עה, א ואילך]. ד"ה ביום השמע"צ רס"ו [המשך תרס"ו ע' לו]. [edn_69_*] מוסכם מכל החוקרים: ראה פרדס מהרמ"ק ש"ו ספ"ג. מצות האמנת אלקות (בסהמ"צ להצ"צ) פי"א [נז, ב]. [edn_70_*] דמבשרי אחזה: ראה ג"כ לקו"ת פ' נצבים ביאור לד"ה שוש אשיש [מט, א]. קונטרס לימוד החסידות פי"ז, יח [נדפס לאח"ז באגרות־קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' שנט ואילך].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.