עה

הכלים הם ג"כ בחי' העלם, וכידוע דאור וכלי הוא בחי' גילוי והעלם, שהאור הוא בחי' גילוי, והכלי הוא בחי' העלם, ולזאת שרש הכלים הוא מבחי' הרשימו, שזהו ג"כ בחי' כח נעלם, וכדאי' בע"ח שעגו"י סע"ג350 שע"י הצמצום נתגלה הויות הכלי כו', והיינו התגלות בחי' הרשימו, ושזהו שרש ומקור הכלים, והטעם הוא לפי שהתהוות הכלי הוא בבחי' ריחוק דוקא, שהרי כל ענין הכלים הוא להיות בחי' מציאות דבר מה, שזה א"א להיות מבחי' הגילוי דאוא"ס, דהיינו מההשפעה שבבחי' קירוב, כ"א בבחי' ריחוק דוקא, ולזאת התהוות הכלי' הוא מבחי' הרשימו דוקא, שזהו בחי' כח ריחוק דוקא, שזהו בחי' כח נעלם ונבדל מן העצמות, דהיינו בבחי' ריחוק, לכן הנה ההתהוות מזה הוא ג"כ בבחי' ריחוק ונבדל להיות בבחי' מציאות. וזהו שאמר בפדר"א נטל צרורות וזרקן ומהם נעשה הארץ, דהיינו בחי' התהוות הכלים שמהרשימו. אמנם לפעמים מבו' דהתהוות הכלים הוא מן האור, וכמ"ש בע"ח שער העקודים351 בענין הויות הכלי שזה מהתעבות האור כו', הענין הוא דשרש ומקור התהוות הכלים הוא מן הרשימו, בחי' כח הגבול, אמנם ידוע דכל התהוות צ"ל ע"י גילוי וקירוב כח הפועל לפעול, והרי הרשימו הוא בחי' כח נעלם, וא"כ ה"ז בחי' ריחוק לבד, וא"א להיות אשר מזה לבד יהי' התהוות הכלים, כ"א ע"י האור שהוא בחי' גילוי, וגם זאת שבכדי שתהי' הכלי בערך האור, שתוכל לקבל בתוכו האור והגילוי, שהרי זהו תכלית הכוונה בהתהוות הכלי' שהאור יתלבש בהם ויאיר בהם בגילוי, הנה משו"ז צ"ל ג"כ ההתהוות ע"י אמצעית352 האור, דאז הנה לפי אופן גילוי האור כן תהי' הכלי, ולכן הנה המשל על ערך הכלים אל האורות הוא מאותיות השכל ושכל, דלפ"ע השכל הן האותיות, הגם שהאותיות בעצם הן מקדמות השכל ומעצם הנפש353, ומ"מ התהוותם בגילוי הוא ע"י הגילוים דנפש, כמו אור השכל והמדות, והיינו בכדי שיהיו האותיות לפ"ע האור, אם אור שכל או אור מדות, לפי אופן כזה יהיו האותיות, וכן הוא בכל אור שכל בפרט, כי יש חילוקים באותיות אם הם כלים אל השכל או אל המדות, וכמו אתוון רברבין או בינונים כו', וכן במדות גופא בבחי' חו"ג שבהם354. וכמו"כ הוא בכלים בכדי שיהי' כלים אל האור, ושיהיו לפ"ע האור, לזאת הנה התהוותם הוא ע"י האור, אמנם להיות שהאור הוא בבחי' א"ס, ואינו בערך שיהי' מאתו התהוות הכלים, וגם בכדי שהאור יהי' בערך בחי' התלבשות בכלים, לזאת הוצרך האור הזה להתצמצם בהרשימו, שהיא מגבלת את האור הבל"ג. וזהו מה שהקו הנמשך מהרשימו הוא בבחי' קו המדה, שמודד מדידת האורות והכלים, והיינו שמודד אופן גילוי האור, ושלפי אופן כזה יהי' התהוות הכלים, דמדידה זו הרי אין זה באור הקו מצ"ע, שהרי המשכתו של

הערות

  1. 350. שער עגולים ויושר סוף ענף ג.
  2. 351. פרק ג.
  3. 352. כ"ה גם בספר המאמרים עת"ר שבהערה 1. ובספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה הנ"ל: אמצעות.
  4. 353. ראה תניא אגה"ק ס"ה.
  5. 354. כמ"ש במ"א בהביאור דונתתי לך מהלכים [ספר המאמרים עת"ר שבהערה 1]. - ראה אוה"ת בראשית ח"ה תתקיח, ב ואילך. המשך תרס"ו ע' תמז ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.