תקמז

עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם אמר⁸⁰ ואנכי עפר ואפר, למשה ואהרן אמרו⁸¹ ונחנו מה, לדוד ואמר⁸² ואנכי תולעת ולא איש, אבל או"ה אינו כן, נתתי גדולה לנמרוד אמר⁸³ הבה נבנה לנו עיר. ופרש"י נקרא שמו נמרוד שהמריד כל העולם על הקב"ה. וזהו כי אתם המעט ממעיטין עצמכם⁸⁴ בענוה, דענין הענוה שמכיר במעלת עצמו ורואה היתרון שבזולתו והוא מפני הביטול עצמי. ולכן הנה גם אם הנשמה היא בריבוי העלמות המסתירים ר"ל מצד התגברות החושך דנה"ב שהנה"ב מעלים ומסתיר ביותר ומ"מ הרי בנקל להתעורר, דידוע דבאופני ההתעוררות מלמעלה שמעוררים את האדם ללכת בדרכי התורה והמצוות הם בשני אופנים. דהנה כתיב⁸⁵ בנים אתם לה' אלקיכם וכמשל האב המדריך את בנו אם הבן הוא במזג טוב ומקבל ההדרכה אז האב מקרבו בכל מיני קירוב בהשפעת ריבוי טוב, ואם הבן אינו מקבל ההדרכה, אז אביו מוכיחו מייסרו ומבטשו, דהכוונה בזה הוא שהבן ילך בדרך הישר, הנה זה שהבן שב מדרכיו הלא טובים ה"ז הוראה שפנימיותו טוב. וכן הוא בההנהגה מלמעלה בב' אופנים, דכאשר ח"ו וח"ו מבטשין אותו ר"ל ה"ה בא לידי תשובה דשב אל הוי' בכל לבו ומתקרב לאלקות, שזהו מצד הביטול העצמי שבעצם הנשמה. והראי' דאותם שאין בהם הביטול בעצם ה"ה בועטים ר"ל, וכמו בירבעם שארז"ל (סנהדרין ק"א ע"ב) גסה"ר⁸⁶ שבו טרדתו מן העולם, דמנשה הנה ע"י הבטושים נתקרב, א"כ הנה זה שפועל הקירוב לאלקות ותומ"צ הוא מפני הביטול בעצם.

ו) אמנם כ"ז הוא מצד העצם, דמצד העצם הנה גם בהנשמה כמו שיורדת למטה להתלבש בגוף ולהחיותו הרי יש בה בחי' ביטול העצמי, אבל בירידת הנשמה למטה דכל הדרכים הם בחזקת סכנה⁸⁷ הרי יכול להיות דהארת הנפש נסרך נגרר ונמשך אחרי עניני העולם ומתטמטם מוחו ולבו, ואור הנשמה והשכל אינו מאיר כל כך למשול על ההמשכה והנטי' דחומריות שבגוף, וכמ"ש רבינו הגדול נ"ע⁸⁸ בפכ"ט, והסיבה היא גסות הקלי' שמגביה עצמה על אור קדושת נפש האלקית ומסתרת ומחשיכה אורה⁸⁹, ונתן הקב"ה רשות להסט"א להגביה עצמה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עלי' להשפילה ע"י שפלות ונמיכות רוחו, ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא לקיים מ"ש⁹⁰ משם אורידך נאם ה' ואזי ממילא בטילה ונדחית הסט"א כביטול החשך מפני אור הגשמי, דישראל הנה בעצם מהותם הם מאמינים