תקלא

שהוא מוגדר בההגדרה דגילוי הנה גם גילוי עצם מהות האור הוא ג"כ בחי' הארה לבד ולא העצם ממש, והעצם ממש דאור אינו בבחי' אור וגילוי, ובשלילת הגדרה זו דגילוי הרי ממילא נשלל ממנו גם ענין ההגדרה דנקודה, דזה מה שהעצם הוא בבחי' נקודה היינו כשהוא בבחי' המשכה, אבל העצם ממש שאינו בבחי' המשכה אינו בבחי' נקודה, והוא בחי' מרחב העצמות שזהו בחי' עצמות האור ממש, ובבחי' מרחב הנה המרחב אינו התפשטות כ"א מרחב עצמי, והיינו דבשלילה זו אנו שוללים כל ההגדרות דאור שהעצמי מושלל מזה. וזהו דכתיב⁶² ישת חשך סתרו, דמלמטלמ"ע הנה מה שלמעלה מהשגת הנבראים נק' חשך, ומה שהוא בהשגת הנבראים נקרא אור, וכמאמר⁶³ יוצר אור ובורא חשך דיצי' הוא למטה במדרי' מבריאה ונק' אור, ומלמעלה למטה הוא להיפך כי מה שבא לידי גילוי השגה יותר נק' חשך, וכמאמר⁶⁴ כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עה"ע, ואור א"ס בעצמו וכבודו מה שלמעלה מגדר השגה נק' בחי' אור. דזהו הבקשה באורך נראה אור⁶⁵, כי למטה אצלינו נק' אור מה שהוא מושג לנו, ומה שאינו מושג נק' חשך, ובאמת נהפוך הוא כנ"ל, וע"כ בקשתינו שבאורך נראה אור היינו מה שבאמת בחי' אור, והוא בחי' אורך העצמי יהי' נראה ונגלה לנו. וזהו"ע ידיעת השלילה שבאוא"ס שאין זה ידיעה במהות אוא"ס כלל, ואינו אלא מה שנשלול ממנו הדברים והגדרים המושגים לנו בבחי' הגילוים, היינו דכל מה שאנו משיגים בהגילוים דאוא"ס (היינו בהגילוי שבבחי' מדה וגבול) לא יש בבחי' עצמות אוא"ס, שהעצמות מופלא מזה, וה"ז מ"מ איזה ידיעה בההפלאה דאוא"ס רק שאין זה ידיעה ממש, כמו ידיעת המהות, רק קצת ידיעה כמו ידיעת המציאות, וזהו פנים בפנים דבר הוי' עמכם, דבהגילוי דמ"ת ניתן הכח בנש"י להבין דבר מתוך דבר, דע"י תוך דבר שהוא אור הממכ"ע, ובשרשו הוא כח הגבול שבא"ס, יבין וישיג בחי' דבר שהוא פנים העליונים אור הסוכ"ע, ובשרשו הוא כח הבל"ג שבא"ס, אבל ידיעה זו הוא רק ע"י השגת השלילה שהו"ע הפשטה כנודע⁶⁶, ולהיות היחוד דפנים העליונים בפנים דד"ת הוא ע"י ההגדרה דהר ומתוך האש, הר מורה על גובה עצמי דיכסוף תמיד לעלות בעילוי אחר⁶⁷, ומתוך האש דוקא ברשפי אש התשוקה, והם ב' העבודות דתורה ותפלה, ובמילא הרי כל עבודתו יהי' תמיד בזיכוך עצמו, דעי"ז יעלה יבוא ויגיע לאחד בחי' פנים בפנים.

-------------------- * --------------------