תצד

בנש"י הוא בר"ה ויוהכ"פ וכדאי' בזהר הרקיע⁸³, הנה גזרה חכמת המאציל עליון להיות עת וזמן להארת בינה במל' בר"ה ויוהכ"פ ואז נק' מלך⁸⁴, ולכן הנה בר"ה ויוהכ"פ אנו אומרים המלך הקדוש, אל מלך, אבינו מלכנו, כי בר"ה ויוהכ"פ מתגלה אור הבינה במל'. וזהו גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום, גן נעול אחותי כלה זהו בחי' ר"ה, גל נעול מעין חתום זהו בחי' יוהכ"פ בחי' חותם, דגן נעול פי' בזח"ב ד"ד ע"א שזהו בחי' מל', ובר"ה הוא בנין המל' כנודע, וגל נעול משמע בזח"א דרמ"ט ע"ב שזהו בחי' בינה, וכדאי' שם עלמא דאתי אקרי גלים, כי גל הוא מעין הנובע וכמו ונתת לי גולת מים⁸⁵, וכמאמר⁸⁶ בינה ליבא, והיא בחי' פנימית הלב שהוא מעין הנובע, דכמו שהמעין נובע ממקור הסתום ונעלם, כך בחי' מעין זה דפנימי' הלב נמשך מבחי' סתום שבנפש שזהו בחי' עצמות הנשמה שקשורה ומיוחדת בהתקשרות עצמית בא"ס ב"ה, ופנימי' הלב באה מפנימית המוחין בכלל ומפנימית בינה בפרט, וקליטה זו הוא בשמע"צ, וזהו ביום השמיני שלח את העם המשכת אור ח"ע בבחי' מל' להיות העבודה דיחו"ע ואז דוקא ויברכו את המלך שהו"ע העלי' דבחי' מל', וזהו ביום השמיני שלח את העם, דגם מדרי' עם שהם פשוטים ביותר, יהי' בהם גילוי אור תורה, דזהו שלח ל' שליחות שהוא המשכת אור פנימי ועצמי, ושיהי' שלחיך פרדס רמונים דהרמון מורה על דבר שחיצוניותו אינו טוב ופנימיותו טוב וכמאמר (חגיגה ט"ו ע"ב) ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק, וע"י שליחות האור גם הרמונים יהיו לפרדס. וזהו דבשמיני עצרת עושים שמחת תורה⁸⁷, דכל ישראל עולים לתורה⁸⁸, דהעלי' לתורה הם אותיות התורה, ושמחים בשמחת התורה הנה תורה אור בקיום המצות מעשיות בחיות פנימי.

קיצור. יבאר דכלה שארי היא אה"ר הבאה מההתבוננות דמי לי בשמים וכו', ארץ ושמים, געה"ת ועליון, פרוסה זיו השכינה דג"ע, כלתה נפשי אהבה זוטא, שושנת העמקים העומק דש' הוי' בבינה, ביטול היש לאין האמת דשם אלקים, גן נעול בנין המל' שבר"ה, גל נעול חותם דיוהכ"פ, רמון החיצוניות קליפה והפנימיות טוב, שלחיך דגם רמונים יהיו לפרדס.

ענינים. יד כלה שארי, א) אה"ר, ב) ההתבוננות מי לי. טו כלתה נפשי, א) אהבה זוטא, ב) ההתבוננות מלכותך. טז חצרות ד', א) געה"ת, ב) געה"ע. יז ביטול היש לאין, א) האמת דשם אלקים, ב) לבי ובשרי ירננו. יח בינה, א) שושנת העמקים, ב) שכינתא עילאה, ג) גל נעול. יט רמון, רע עם תוך טוב.

-------------------- * --------------------