תלא
וזהו דכתיב136 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, נא' תולדות מלא137 דהעולם על מילואו נברא138 והיינו שהי' מאיר גילוי אלקות בעולם וכדאי' במד"ר139 עיקר שכינה בתחתוני' היתה וכתיב ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דזהו פעם הראשון שנזכר שם הוי' מפורש בגלוי, והיינו דלאחר שהוזכר ענין מנוחת השבת וכמא'140 בא שבת בא מנוחה, דהמנוחה הוא רק מילוי החסרון וכמא'|66 מה הי' העולם חסר שבת וע"ז הוא שאומר בא שבת בא מנוחה שנתמלא מה שהי' חסר ועיקר הגילוי הוא מה שכאן מתפרש כוונת הבריאה באמרו ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דעשיית הארץ ושמים הוא בשביל היחוד דהוי' ואלקים ושיהי' גילוי שם הוי', וזהו תולדות מלא שהי' מאיר גילוי אלקות בעולם והיינו מפני שנבה"ע בע"ס עצמן הי' מאיר גילוי אלקות בעולם, רק שע"י חסרון הלבנה וחטא עה"ד נעשה תולדת חסר וכמ"ש141 זה ספר תולדת אדם, וכן ע"י חטא הדורות שסלקו את השכינה למעלה מז"ר עד שבא אברהם והורידה לרקיע הא', ודור אחר דור יצחק ויעקב עד מרע"ה שהוא שביעי לאברהם הורידה למטה וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס142, וע"י העבודה דעכשיו בקיום התומ"צ וע"י הבירורים שמבררים ומזככים בזה את העולם הנה יהי' לע"ל תולדו' מלא כמ"ש (רות ד יח) ואלה תולדות פרץ שקאי על לע"ל דכתי' תולדות מלא שיהי' גילוי אלקו' בעולם, וזהו דכתיב (ישעי' נא יא) ופדויי הוי' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה, ושמחת עולם על ראשם שיהי' השמחה בעולם מחמת הגילוי הרב שיהי' אז בעולם שיומשך המשכת גילוי אלקות בעולם עד שיהי' גילוי שכינה למטה כמו קודם החטא. ויתרון המעלה בגילוי ההוא על הגילוי שהי' קודם החטא, דקודם החטא הרי הי' זה בדרך מלמעלה למטה כי חפץ חסד הוא143 מצד טבע הטוב להיטיב144, אבל הגילוי דלע"ל הוא האור והגילוי שבא ע"י העבודה דעכשיו. וזהו עבודת הצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בע"מ, והיינו דמתחלה נבה"ע בע"מ בחי' ע"ס שיהי' גילוי אלקות בעולם, והיינו מה שהעולם על מילואו נברא, ואח"כ ע"י חטא הדורו' נעשה תולדת חסר שנסתלק האור, וצדיקים ע"י עבודתם בתומ"צ הם מקיימים את העול' שממלאים את החסרון, והוא ע"י שמקשרים חב"ד
הערות
- 136. בראשית ב, ד.
- 137. ב"ר פי"ב, ו. שמו"ר פ"ל, ג.
- 138. ראה ב"ר פי"ד, ז.
- 139. ב"ר פי"ט, ז. וראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פרק א ואילך (ספר המאמרים ה'שי"ת ע' 111 ואילך).
- 140. פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוס' סנהדרין לח, א (ד"ה חצבה). וראה ב"ר פ"י, ט.
- 141. בראשית ה, א.
- 142. יתרו יט, כ.
- 143. מיכה ז, יח.
- 144. ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.