שמג

להכחות הפרטים הן בכמות והן באיכות, באיכות הוא שיכול להיות כמה אופני תנועות שונות שאין שעור כלל לאופני התנועות שיכולים להיות, וכן בכמות יכול להיות תנועות עד אין שיעור, ואם היו הכחות פרטים נמצאים בו בהכח הכללי בדוגמת²⁵⁶ העלול בעילתו, הי' בהכרח שיהי' הגבלה²⁵⁷ באיכות התנועה, דבאותו הציור שהוא במקורו כן יהי' בהגילוי לא באופן אחר, וכמו"כ יהי' הגבלה בהכמות, ומאחר שאין בזה הגבלה כלל, בהכרח לומר שהכחות הפרטים אינם נמצאים במציאות כלל בהכח הכללי. ומזה מובן דגילוי הפועל מן הכח אינו דומה לא לגילוי הגילוי מההעלם, ולא לגילוי העלול מן העילה, ולהיותו כח כללי והכחות פרטים אינם אלא רק נמצאים ממנו ה"ז לכאורה בדומה להיולי וגילוי, והיינו דגילוי הפועל מן הכח הוא בדוגמת גילוי הגילוי מן ההיולי, וממה שרואים במוחש באופני גילוי הפועל מן הכח וגילוי הגילוי מן ההיולי הרי אנו רואים שיש הבדל ביניהם, דבהיולי וגילוי הרי אין הגילוי בא בדרך ממילא מההיולי, כ"א ע"י יגיעה, וכמו גילוי השכליים מכח המשכיל הרי בא ע"י יגיעה דוקא ולא בדרך ממילא, דמאליו וממילא אינם נופלים שכליים במוחו, כ"א ע"י יגיעה דוקא, וכל מה שמייגע ומטריח בכלי מוחו ביותר הנה ביותר²⁵⁸ יגיע אל שכל עמוק יותר, הן בכללות ענין המושכלות והן בכל השכלה פרטית בעומקה ובפנימיותה, ומי שמוחו תקיף ודעתו חזקה ובכחו לייגע גם כלי שכלו הרי מטפס ועולה ומשכיל ומבין גם בפליאות חכמה בהשגה גמורה, והכל תלוי ביגיעתו דוקא, משא"כ בכח ופועל הרי התנועה הפרטית מכח התנועה הכללי הרי באה בדרך ממילא, דכאשר עולה ברצונו להניע תומ"י הוא מניע.

כב) והנה הסיבה מה שהגילוי מההיולי בא ביגיעה דוקא מבואר במ"א[ednref_87_*] שזהו מפני שהגילוי בא בבחי' מציאות ובההיולי הרי אינם בבחינת מציאות כלל, ונמצא בא מלא מציאות למציאות ע"כ הוא בדרך יגיעה, וא"כ כמו"כ הי' צ"ל בכח ופועל ג"כ, דהכחות פרטים ה"ה רק נמצאים מהכח הכללי ואינם בו במציאות²⁵⁹ כלל, ובפועל ה"ה באים במציאות. א"כ הרי גם הם באים מלא מציאות אל מציאות, ומפני מה באים בדרך ממילא מכח הכללי, ובמה משתנה²⁶⁰ גילוי הכחות פרטים מהכח הכללי לגילוי הגילוים מן ההיולי מאחר דשניהם כאחד באים מלא מציאות למציאות. אך הענין הוא דהן אמת דהגילוים²⁶¹ משתוים באופנם, אבל אופני