שטו

והוא התחדשות ניכרת, ונמצא דבחי' ומדריגת כח עם היותו כח נבדל מ"מ הרי יש בו יתרון שפועל בבחי' התחדשות.

קיצור. יבאר בהפרש העלם וכח נעלם, אור, א) גילוי, ב) דבוק בהעצם, ג) דביקותו ניכרת, ד) אינו מציאות לעצמו, ה) פעולתו ממהות הפועל, [ו]) על ידו מכירים המאור. מעלת הכח שפועל בהתחדשות ולפעמים גם מהפך טבע הנפעל, ויסבירו במשלי' דכלי ציור וזריקה, וחסרונו שאינו ממהות הפועל.

ענינים. [א] העלם ונעלם. [ב] אור, א) גילוי, ב) דבוק, ג) בפעולתו יודעים המאור. [ג] כח, א) פועל בהתחדשות, ב) אינו ממהות הפועל.

ה) והנה בבחינת ומדריגת כח הרי העיקר הוא הפועל, דבזה הוא היכרות הכח, וכמא'⁸⁵ ע"פ⁸⁶ השמים מספרים וגו' משל לגבור שנכנס למדינה מן אבנא שהוא מתגושש עליו⁸⁷ אתון⁸⁸ ידעין מה כחו, א"כ הרי הפועל הוא גילוי הכח, ולכן הרי כח חסר פועל, וכל גילוי דבר מורה על היחס אשר בינו לבין מקורו שהוא סיבתו, דבגילוים הרי יש כמה אופנים שונים שהם חלוקים במקורם, סיבתם ועילתם הגורמם⁸⁹ ומביא אותם, כמו גילוי העלול מן העילה, גילוי הגילוי מההעלם, גילוי הגילוי מההיולי, גילוי ההתפשטות מן העצם, גילוי הכח מן הפועל⁹⁰, ויחס היש אל האין, דכל אלו[ednref_81_*] עם היות שהם חלוקים זמ"ז⁹¹, ויש בכל אחד מהם יתרון על זולתו, מ"מ הנה מאחר דכולם כאחד מוגדרים בגדר שהם גילוים, פי' שהם בלתי עצמיים ויש להם מקור או עילה וסיבה הגורם היות מציאותם, הרי בהכרח שיהי' בהם יחס מוגדרי בחיוב או בשלילה. ולכאורה הנה גילוי הפועל מהכח הוא כמו גילוי הגילוי מההעלם, דהנה העלם וגילוי לכאורה משתוה עם עו"ע, דעילה הוא העלם, והעלול הוא גילוי, דהעלם וגילוי הרי ענינו שהגילוי נמצא כלול בההעלם, ולכאורה הוא בדומה כמו שהוא בעו"ע, שבעו"ע הרי העלול כלול בעילתו ובא מההעלם אל הגילוי, ובהעלם וגילוי הרי אין הגילוי מן ההעלם דבר חדש במציאות כלל, והיינו שאותו דבר הנגלה עתה, הרי כבר הי' מציאותו ממש בהעלם, ואין בו חידוש כלל