רלג

את מעשה ידיו⁷⁸, וכן כל זמר ומאמר פועל ישועות בנפש, וזהו פסוקא דזמרא שהוא מל'⁷⁹ לזמר עריצים⁸⁰ שמזמר וכורת החוחים וקוצים דנה"ב, שהוא החקיקה מבחוץ שנעשה בהנה"ב|80, וכמו שאנו רואין דפעולת השבחי' הוא שמרומם את הנפש, ופועל גם על המספר והמדבר שגם הוא מתרומם, ואין בזה ענין פנימי כלל, רק שמרומם אותו, וכמו"כ הוא בהנה"ב שע"י התשבחות דפסוד"ז מתרומם ומתעלה במדרי' עליונה יותר היינו שאינו שייך כ"כ להחומריות שלו. ומ"מ לא ברוח ד' לפי שהוא רק חקיקה מבחוץ. ואחר הרוח רעש הוא ברכת יוצר דוהאופנים וחיוה"ק ברעש גדול, שזהו מהאמירת קדוש דשרפים שמשיגים בחי' אוא"ס שקדוש ומובדל⁸¹, שהאופנים יודעים שיש מה שקדוש ומובדל ואינם משיגים זאת ומזה הוא הרעש מהעדר ההשגה, והרי הרעש הוא התפעלו' בנפש, וההתפעלות הוא מבחי' קדוש, הנה הגם שזהו מהעדר השגה מ"מ הרי נרגש בו בחי' קדוש, עס הערט זעך אין דעם דער א"ס וואָס קדוש איז, ואינו דומה לההתפעלות דפסוד"ז שהוא רק התלהבות חיצוני, אבל התפעלו' הרעש דקדוש הוא בחי' ביטול פנימי, ופועל בהנה"ב בפנימיותו להיות שרשו משמרי האופנים⁸². ומ"מ לא ברעש הוי' שעדיין לא הזדכך. ואחר הרעש אש שהו"ע הילול ושבח השרפי' שמשיגים בחי' א"ס שקדוש ומובדל ועי"ז הם בהתלהבות רשפי אש התשוקה להכלל באוא"ס ב"ה, דעש"ז נק' שרפים ע"ש הרשפי אש דכל מהותם נשרף באש זה, ובנשמו' הוא בהעבודה דברכת אהבת עולם, וכידוע דשרפים ואופנים הוא הנה"א והנה"ב⁸³, והיינו האהבה ברשפי אש דנה"א שע"י השגה אלקית, ומזה באים להמס"נ דק"ש באמירת שמע ישראל ובשכמל"ו, דבאש זה נשרף הנה"ב באמירת ואהבת כו' דגם הוא מתעורר באהבה לאלקות. ומ"מ לא באש ה', שהעיקר הוא השוב, כ"א בקול דממה, שבמדרי' דתפלה הו"ע שמו"ע שהוא בתכלית הביטול, אבל עם זה הרי בי"ב אמצעות⁸⁴ אדם שואל ומבקש ברכת ד' והשפעתו ית' בצרכיו הגשמי'⁸⁵, להיות דעיקר הכוונה שהגשמי יהי'