קל

ויודעה היטיב לעצמו, הנה ע"י הלימוד עם זולתו בכלל וע"י ההסבר וקושית התלמיד בפרט מתברר ומתלבן הענין על בוריו יותר, אבל ההתעסקות במושכלות הוא לעצמו דוקא, שזהו"ע ההתבודדות דהמוחין הם לעצמו. שהדוגמא מזה יובן למעלה דהמוחין הם למעלה מהעולם, וכמאמר⁷⁵ אלפים שנה קדמה תורה לעולם, ב' אלפי"ן, כמ"ש⁷⁶ אאלפך חכמה אאלפך בינה, דהספירות חכ' ובינה הם קדמו למעלת ומדרי' העולמות⁷⁷, דגם אם לא הי' התהוות העולמות שייך בחי' חו"ב, אבל המדות הם לצורך העולמות, ונמצא המדות הן לזולתו והמוחין הן לעצמו. וזהו ההפרש בין איהו וחיוהי לאיהו וגרמוהי, דאינו דומה היחוד עם בחי' מה שלזולתו להיחוד עם בחי' ומדרי' שלעצמו. והנה זה שאמר רבינו בסש"ב ח"ב פ"ח, והנה מ"ש הרמב"ם ז"ל⁷⁸ שהקב"ה מהותו ועצמותו ודעתו הכל אחד ממש אחדות פשוטה ולא מורכבת כלל, כן הענין ממש בכל מדותיו של הקב"ה ובכל שמותיו הקדושים והכינויים שכינו לו הנביאים וחז"ל וגו' אין רצונו וחכמתו ומדת חסדו ורחמנותו ושאר מדותיו מוסיפים בו ריבוי והרכבה ח"ו במהותו ועצמותו, אלא עצמותו ומהותו ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו ומדת חסדו וגבורתו ורחמנותו, ותפארתו הכלולה מחסדו וגבורתו, וכן שאר מדותיו הקדושות הכל אחדות פשוטה ממש, שהיא היא עצמותו ומהותו. הרי שביאר רבינו נ"ע דלגבי עצמותו ית' שוה היחוד עם המוחין כמו היחוד שעם המדות, והיינו דכשם שהוא וחכמתו ית' אחד כמו"כ הוא במדת חסדו וגבורתו ותפארתו. הכוונה בזה שהם שוים באופן ביטולם שהם מיוחדים ממש, אבל בגוף ועצם הביטול והיחוד אינם דומים זל"ז דהרי זה לעצמו וזה לזולתו. וההפרש ביניהם הוא דיחוד אוא"ס בחכ' הוא בבחי' עצמות אוא"ס, ויחוד אוא"ס במדות הוא בבחי' הארת אוא"ס, אלא שאופן היחוד הוא באופן אחד שהם מיוחדים ממש. דהנה החכ' הוא בבחי' מ"ה שהוא בחי' ביטול במציאות בתכלית, משא"כ בחי' המדות מאחר שהן מקור לעולמות ה"ז כמו לזולתו ואינן בבחי' מ"ה ממש להיות בבחי' ביטול במציאות, וידוע דאוא"ס אינו שורה אלא במקום שבטל אליו דוקא, וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה דחכמה היא בחי' כלי שבה מתלבש אוא"ס מפני שאוא"ס ב"ה הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא וזהו מדרי' החכמה, והיינו דחכמה שהיא בבחי' ביטול במציאו' בה מתייחד אוא"ס בבחי' יחוד גמור. וזהו ג"כ שהתורה נק' תורת אמת כמ"ש⁷⁹ קרוב הוי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה⁸⁰, ולכאורה והלא אוא"ס הוא בחי' אחד האמת ומה הוא זה מה שהתורה נקראת אמת, אלא דתורה היא בחי' חכמה, ובחכ' נתפס ומתלבש בחי' אוא"ס אחד