קיג

דבכדי שיהי' שאו מרום עיניכם עד רום כל המדריגות הוא ע"י העבודה דתפלה. דהנה תפלה הרי לבד זאת דכל הקיום בעסק המצות ועסק התורה הוא ע"י תפלה דוקא, וכמ"ש בסש"ב566 דאהוי"ר הן מקור לרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, וכן בעסק התורה שיהי' בחיות ואור, אַז עס זאָהל זאַיין מיט אַ לעבעדיקאַייט און מיט אַ ליכטיקאַייט, הוא ע"י העבודה דתפלה דוקא, ולכן הרי התפלה נמשלה לחוליות השדרה שמעמידים כל הגוף567, להיות כי התפלה הוא קיום הידיעה וההשגה שמשיג באלקות, והיינו דכל דבר ידיעה והשגה באיזה ענין אלקי שהוא לומד הנה כאשר הענין ההוא נחקק ונרגש במוחו ולבו בעת התפלה אז הוא קיומו, אבל בלעדי העבודה דתפלה נשכח ונאבד הענין אצלו, וכל יגיעתו בלימוד בידיעת אלקות הוא לריק ח"ו. וזהו דכתיב (משלי יז טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה (ללמוד תורה, רש"י) ולב אין (ואין בלבו לקיימה, רש"י), והיינו דגם אם מייגע את עצמו לקנות חכ' וידיעה בלימוד, אבל אם אין הדברים נחקקים במוחו ולבו בעבודה שבלב זו תפלה, הרי נאבד אצלו הענין לגמרי במשך זמן מה, דהלימוד מצ"ע הוא רק ידיעה חיצונית היינו כדבר שחוץ ממנו וכמו דבר הזר לו, דער ענין איז אים פרעמד און ואַייט פון אים, און ער איז ואַייט פון דעם ענין, וע"י העבודה דתפלה שמתבונן בהענין המושג בכל פרטי חלקיו שבזה ה"ה מתקרב אל הענין והענין נעשה קרוב אליו, ער וערט נעהענטער צוא דעם ענין ביז ואַנען אַז דער ענין וערט זאַיין ענין ומעמיק דעתו בהענין אייף צוא פאַרשטיין און דער הערין דיא געטליכקאַייט ואָס אין דעם ענין איז, ופרטי הענין נחקקים במוחו ולבו, ובמילא הרי בכל הנהגותיו ועניניו גם בעניני העולם נרגש פעולת הענין ההוא, והיינו שפועל גם על הנה"ב שבו בבירור וזיכוך מדותיו, דידוע568 דבהנה"ב בכלל הרי יש בו ג' חלוקות כללות569 שהם שור כשב ועז, דעז הוא עז שבבהמות בתקיפות וחוזק ביותר דטבעו הוא שאינו ניזוז ממקומו כלל משום דבר, ואינו מתפעל משום דבר, ואף גם זאת שאינו ניכר בו שום תנועת עזות ותוקף כ"א עומד חזק במקומו בלי שום הזזה בעצמו, ורק כאשר נוגעים בו לפעול עליו איזה דבר אז ניכר תקפו וחזקו שאינו מתפעל משום דבר, ושור טבעו שמראה תוקפו לנצח ולבעוט, וכשב טבעו רך ובנקל לפעול עליו, ובפרטיות הרי יש בזה כמה חילוקי מדרי' בהנה"ב אשר בשביל זה הוא תכלית ירידת הנשמה בגוף בכדי לברר את הנה"ב לזכך את המדות טבעיים, והוא ע"י העבודה דתפלה שהוא סולם ההתקשרות570 שמקשר את התחתון ביותר עם המדרי' היותר עליונה עד רום המעלות ושעי"ז נשלם הכוונה העליונה הפנימיות דפנימיות ועצמות אוא"ס ב"ה.

וזהו צהר תעשה לתיבה, דקאי על תיבות התפלה והתורה שצריכים להמשיך בהם האור כדי שתהא מאירות לכם, ובאופן הובאת והמשכת האור הנה יש בזה

הערות

  1. 566. פ"ד.
  2. 567. ראה ברכות כח, ב. לקו"ת בלק ע, ד. עא, ב. שה"ש מג, א.
  3. 568. ראה קונטרס התפלה פ"ח (ע' 20). ספר השיחות תורת שלום ע' 10. לקמן ע' רנו.
  4. 569. כ"ה בהעתקה. בכתי"ק: כללית. וראה לעיל הערה 10.
  5. 570. ראה זח"א רסו, ריש ע"ב. ח"ג שו, ריש ע"ב. תקו"ז תמ"ה (פג, א). לקו"ת בשלח ב, ב ואילך. ספר המאמרים תרנ"ה ע' רכב ואילך. תש"ח ע' 80 ואילך. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.