קג

צהבו פניו של ר' אבוה שמצא תוספתא חדתא, וכן הענג בהשגה, דהנה בטעם הרי יש בו ב' פירושי'⁵⁰⁵, הא' טעם ועצה וכמ"ש⁵⁰⁶ מטעם המלך וגדוליו וכתיב⁵⁰⁷ טוב טעם ודעת למדני, והב' טעם וענג וכמ"ש⁵⁰⁸ ועשה לי מטעמים וכתיב⁵⁰⁹ טעמו וראו כי טוב הוי', דשרש השכל הוא מהתענוג, וכמו בכללות ההפרש בין השכלת הנה"א להשכלת הנה"ב, דהנה"א הנה כל השכלתו הוא בהטוב טעם דאלקות וטוב אחר אינו יודע כלל, והנה"ב הנה כל השכלתו הוא בהטוב דגשמיות והטוב דאלקות אינו יודע, וכנ"ל דזהו כל ענין העבודה של הנה"א להתלבש בהנה"ב להבינו ולהסבירו הטוב דאלקות, וטעם הדבר הוא לפי שהנה"א הנה כל ענג נפשו הוא באלקות לכן הנה כל השכלתו הוא בהטוב דאלקות, והנה"ב להיות כי כל תענוגו הוא בגשמיות לכן השכלתו בהטוב דגשמיות להיות השכל שרשו מהתענוג, אלא שהוא מקור נעלם, והיינו דמה שנרגש הוא השכל, אבל באמת עקרו הוא הענג, דהדוגמא מזה למעלה הוא הגילוים מעתיק ואריך בחי' אוא"ס המאציל ב"ה שמאיר באצי', וזהו ודא הוא דקוב"ה אשתמודע מיני', דע"י אצי' אנו יודעים בחי' אוא"ס שלמעלה מאצי'.

וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, דבראשית נמי מאמר הוא כמ"ש בדבר הוי' שמים נעשו, ומ"מ הרי התהוות זאת דשמי' וארץ שהם התהוות כוללי' דפרצופים עליונים שאחר הצמצום, הגם דזהו התחדשות לגבי לפנה"צ והוא התחלת המציאות כנ"ל בארוכה, אמנם להיות דההתהוות הוא באופן כזה דאין הנעשה תחת השמש או למעלה הוה מן האין התחלה ראשונה, אלא שהוא אינו מציאות עדיין כנ"ל, הנה לזאת בבריאת שו"א שהוא כללות ההתהוות לא נא' ויאמר כמו בהט' מאמרות, והגם דזהו ג"כ מה שבדבר הוי' שמים נעשו שהוא התהוות החומר כנ"ל, ונא' בראשית דנמי מאמר הוא, אלא שבא להורות שהוא בבחי' העלם עדיין.

-------------------- * --------------------