פז
והיינו דהיכולת שבסדר ההשתל' הוא ג"כ נכנס בגדר שלילת העדר היכולת, לפי דיכולת דסדר ההשתל' הוא רק היכולת דכח, אבל היכולת שבעצמות הוא יכולת היכולת שהוא ית' כל יכול425.
לה) והנה כמו שהוא בהתואר דיכולת, כמו"כ הוא בהתואר ושם חכם, דאנו שוללים בחי' חכ' דסדר השתל' דאינו נחשב לחכמה כלל לגבי עצמותו יתברך ויתעלה. דהנה במאמר פתח אלי'426 איתא אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא, דחכמה ידיעא הוא החכ' דבי"ע שבאין ערוך כלל לגבי בחי' חכ' דאצי', דחכ' דבי"ע הוא שכל הנבראי' משא"כ חכ' דאצי' הוא אלקות ממש, ומובן דשכל אנושי וכן החכ' דבריאה אינו נחשב לחכ' כלל לגבי חכ' דאצי', כמו"כ הנה הרי חכ' דאצי' אינו נחשב לחכ' לגבי עצמותו ית', וכמ"ש427 כולם בחכ' עשית כו', שהחכ' נחשבת כעשי' לגבי עצמות428, וכידוע429 בענין שכל מופלא ושכל נעלם430, דהעלם הוא בערך הגילוי ולפעמי' יבוא לידי גילוי, וכידוע בענין העלם וגילוי שהן בערך זל"ז, אמנם מופלא הוא שמובדל ומופרש לגמרי, שאינו בגדר גילוי ולא יבוא לעולם לידי גילוי, וז"ש431 לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, כי רחוקה היא ע"ד אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני432, דמ"מ אמרתי אחכמה, שיש בזה איזה ידיעה רק שאינה מושגת לתכליתה ואמיתתה, וכדאי' במד"ר חוקת פי"ט433 אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי שאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה כו', א"כ הרי מ"מ חקר ודרש בזה, וכנ"ל דבידיעת השלילה הרי יש בזה ידיעות עצומות לאין קץ, אבל נפלאת היא שמופלא ומובדל לגמרי, דגם אפס קצה אינו ידוע ולא יוכל לבוא לידי גילוי כלל, וכמו עד"מ למטה אנו רואים דיש שכליים עמוקי' מאד ומ"מ אחרי טורח רב והעמקה גדולה יוכל להשיגם, וכמאמר434 יגעת ומצאת תאמין, דצריכי' יגיעה גדולה וטורח רב, אמנם ע"י טורח רב ויגיעה עצומה הוא בא על הענין להשיגו, וזהו כענין שכל נעלם שהוא נעלם ונסתר ועמוק במאד, ועכ"ז הרי אחרי היותו טורח בזה בטרחה ועמל יוכל לבוא לידי גילוי, אכן יש ענינים שאין לשכל האנושי שום מבוא להשיגם אף אם יטריח שכלו עליהם כל ימיו בעבודה גדולה וטרחה עצומה, וכמ"ש435 החקר
הערות
- 425. הקיצור דשנת ה'שי"ת: ימשיך בביאור היכולת דהשתל' שהוא בהפכים פרטים מובדלים זמ"ז, היכולת שבעצמות הכל כאחד, כי הוא מצד העצם. בכללה דאין שייך ירידה וצמצום בעצמות.
- 426. תקו"ז בהקדמה (יז, ב).
- 427. תהלים קד, כד.
- 428. ראה תניא שעהיוה"א פ"ט.
- 429. ראה המשך תער"ב ח"ב ע' תתקמה ואילך. וראה שם ח"א ע' קפט. ספר המאמרים תרס"ט ע' לה ואילך.
- 430. ראה לקמן פרק מ (לקמן ע' קא).
- 431. נצבים ל, יא (בדילוג).
- 432. קהלת ז, כג.
- 433. פיסקא ג.
- 434. מגילה ו, ריש ע"ב (בשינוי לשון קצת).
- 435. איוב יא, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.